רצפת האגן והקשר בינה למערכת העיכול

מקובל להניח כי הרקע להחלשות רצפת האגן אצל נשים הוא הריונות, לידות, טיפול בילדים ותפקודים נשיים אחרים. מאמר זה יציג אפשרויות החלשות של שרירי רצפת האגן בעקבות תפקוד לקוי של מערכות הגוף השונות. רצפת האגן מושפעת בין השאר מהתנהגותן של מערכות העיכול והנשימה. היא נחלשת עקב הכוח המופעל כלפיה מתוך הגוף עצמו, הן בעקבות הרגלי נשימה מסוימים והן בעקבות תפקוד לקוי של מערכת העיכול. היתרון של שיטת פאולה הוא בטיפול משולב במערכות אלו. הטיפול מונע המשכיות ההרגלים המחלישים ומאפשר לגוף להתארגן מחדש בכמה מערכות ולשמור על שרירי רצפת האגן במיטבם.

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות משחררות אנשים מהפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

התאמת שיטת פאולה למצבי חולי וקשיי תפקוד

תרגול השרירים הטבעתיים במצבי חולי מכוון לשיבושים המתבטאים בשליטה חלקית בסוגרים על רקע החלשות מקומית ולהפרעות בעקבות שיבושים במערכת העיכול והנשימה. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה הן במהלך השיקום של רצפת האגן והן כאמצעי למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.

שיבושים אחרים השייכים להגדרה מצבי חולי הם קשיי תנועה שמקורם במחלות כרוניות ונוירולוגיות, שיבושים בתפקודים של תנועת הפנים כגון: דלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור. בעיות במערכת השלד והגב, חוסר איזון בין צדי השלד ועוד.

תרגול בישיבה למניעת כאבי גב והפגתם בשיטת פאולה

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב, לדוגמה: ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודות כתיבה הדורשות ריכוז משפיע על המצב הכללי של השלד והגב.


התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיה זו. כלומר קל יותר ללמוד את תרגילי שיטת פאולה בשכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה ורק אח"כ לגזור מהניסיון האישי תרגילים שקל לבצע בישיבה בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות במהלכה. רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו אפשרות להישען אל מסעד כסא לכל אורך הגב ולהניח את הרגליים באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעים ליעילות העבודה, אך חשוב למצוא יחסי גובה שאינם מגבילים את מנח הברכיים. במצב הזה ובישיבה בכיסא שיש לו משענות יש חשיבות לתרגיל שבו אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה 
ניתן להניח לקיפול האצבעות ולחזור לעשותו במרווחים הנראים למבצע, או לחילופין כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות לקשור אותן בעזרת פלסתר. תרגילים נוספים המתאימים למצבי ישיבה הם: אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  תרגילים נוספים יכולים להיות-כיווצי ספינקטר אחורי בקלות תוך מתן מקום לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון.

חיזוק רצפת האגן והעברת התנועה של הגוף מחלקו הקדמי לאחורי

האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן? כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה.  כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה בתרגול ובתנועה חופשית חשוב  להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים לא רק על תפקודים רבים. אלא אף על יציבה, זוית החזקת האגן, תנועת עמוד השדרה ועוד. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

"עמוד שדרה קדמי" בשיטת פאולה

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם ארגון "עמוד שדרה קדמי" יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים.  תרגילים כגון העברת הכיווץ בעיניים מעין לעין ופתיחתה של האחרת, אגרוף הידיים לסרוגין, תנועות דמויות אגרוף לסרוגין בכפות הרגליים ועוד. לשם כניסה לתהליך עבודה ממולץ להתחיל  בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. לדוגמה-כיווצי עיניים, הנחת הידיים על העיניים, כיווצי פה ותרגילים בסיסיים דומים.

מרכוז הגוף באמצעות שיטת פאולה

אחד האתגרים בתרגול שיטת פאולה ובפיתוח מודעות גופנית באמצעותה קשור ביצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים לבין שרירי הפנים. ניתן לחשוב על מודעות זו כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף ומסייע להפעלת צד חלש או פגוע.  בין אם תהליך המודעות מתחיל בעזרת הדמיון והמחשבה ובין אם באמצעות תנועתיות של מערכת השרירים הטבעתיים, מתקיים בשני המקרים תהליך המקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. 

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

הפגת כאבי גב בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.

פעילות פיסית מתונה במצבי חולשה בעזרת שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים בין אם זמניים או קבועים, אלו הקשורים בפגיעה בגפיים, בשלד או בחוזק השרירי ידועים כמשפיעים לרעה גם על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך וסגנון התגובה קשורים כמובן גם לאדם ולאישיותו וגם לפוטנציאל להגיע לפעילות פיסית קלה. העדר מודעות לאפשרויות להעזר בגוף למרות פגיעותו לצורך החוזק הנפשי מקשה על ההתמודדות הגופנית במסגרת המגבלות המוכרות. יחד עם זאת התמדה בפעילות גופנית גם במצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי. תרגילים רבים בשיטת פאולה מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ ולכן אפשריות לביצוע גם במצבי מוגבלות קשים.

הטיפול בשיטת פאולה עונה לצרכים הדרושים בכל אחד מהמצבים שתוארו עד כה ואף למצבים שבהם סובל האדם מכמה הפרעות תפקודיות. במהלך תרגול שיטת פאולה משתמש האדם בקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים. עם או בלי שהוא מודע אליהם. לעתים תרגולו של איבר מסוים מעורר איבר אחר לפעול או שהוא מפעיל כמה אברים או שרירים טבעתיים בו זמנית. דבר זה מבוסס על נטייתו הטבעית של הגוף להפעיל בו זמנית את השרירים הטבעתיים. כאשר חל שיבוש כמו חוסר שליטה, שליטה חלקית או כיווץ יתר באזור הסוגרים עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.  ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולה לשמש להפגת כאב כרוני כמו כאבי גב ושלד, לחידוד תחושות במקרים שאלו אבדו. להחזרת הטונוס לשרירים שנחלשו או להרפיה אם התפתחה החזקת יתר של השרירים. הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף משתנה בהתאמה לסוג הבעיה. הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת שרירים טבעתיים כמו: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לאחד מאמצעי הארגון של הגוף לצרכי איזון הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משפיעים על האבר שהופעל וכן על ההרגשה הכללית. הנשימה או אופן ההחזקה של הגב משתנים בזמן התרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.

.

חידושים במודעות גופנית וחיזוק רצפת האגן במהלך תרגול שיטת פאולה

גילויי היכולות להפעיל שרירים מוכרים פחות הם חלק מחיזוק מערכת השרירים הטבעתיים בכלל ושרירים הקשורים באופן ישיר לשרירי רצפת האגן בפרט. דוגמאות לתרגילים כאלו הם: כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, ניתן להעזר בכל שרירי הפנים ובעיקר בלחיים ובפה. אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. הדבר מעודד פעילות מואטת יחסית להרגלנו בתרגול והיא דרושה במהלך תרגול שיטת פאולה כדי לפתח תשומת לב חדשה לתגובות הגוף.

תרגילי לשון המעבירים את הלשון בין מצב רפוי למצב מתוח מסייעים להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת מעוררים הרגשות חדשות בספינקטר הקדמי, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן.

יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף ומסייע להפעלת צד חלש או פגוע. התרגיל מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף.

כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

טיפים לחיזוק רצפת האגן

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית  לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.

תרגול שיטת פאולה עם ילדים ומתבגרים

שיטת פאולה מתאימה לתרגול עם ילדים לצורך פתרון בעיות בין גיל שלוש לשנות העשרה. התופעות שבהן כדאי להיעזר הן: אסטמה והפרעות נשימה כרוניות, עיכוב בשליטה בסוגרים או בשחרורם, מגבלות תנועה וכאב. תרגול שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחשים דרך מודעות ולימוד אמצעי הפעלה מגוונים בשעת הצורך וחלקם דרך שיפור הרגישות ותשומת הלב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפתח בילד יכולות שליטה גופנית  וליצור הרגשת "מרכז", לסייע בגילוי עצמת הגוף או לשנות את היכולת לריכוז גופני. בשלב הילדות מעורבות ההורה בשיעורים שמקבל הילד בשיטת פאולה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. נוכחותו בשיעורים חשובה בעיקר כדי שיוכל לתמוך בתרגול עצמאי וקבוע של הילד ויכיר את התרגילים כפי שהוצעו במפגש עם המורה.

הטיפול באסטמה בעזרת שיטת פאולה מיועד להגדיל את מרווחי הזמן שבין ההתקפים. תרגילי נשימה המערבים את הפעלת הסוגר האחורי בזמן שאיפה ואת הקדמי בזמן נשיפה מעודדים נשימה מלאה יותר המתחזקת בעזרת שרירי רצפת האגן, הרחבת בית החזה על ידי תנועת הידיים והגב או שינוי היציבה משפיעים לטובה הן על מערכת הנשימה והן על מערכת השתן, ועל מערכות העיכול והיציבה. ככל שהילד נמצא פרקי זמן ניכרים במצבי נשימה תקינים כך עולה יכולתו להתמודד עם גורמים המעוררים את ההתקפים כמו אלרגנים שונים או מצבי חרדה. בתחומי השליטה במערכות השתן והעיכול ההשפעה של שיטת פאולה אינה רק להעלותאת יכולת השליטה ולחזק את הסוגרים. ילדים לא מעטים מבלבלים תחושות מקדימות וזקוקים לעזרה במיקוד ההרגשות הגופניות. העזרות במערכת השרירים הטבעתיים מאזנת בלבול כזה.

תרגול שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן במצבי שכיבה

התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמדים במיטבם בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה פועלת ביתר קלות בתחילת תרגול השיטה בשכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. .

תגובות הלואי בשיטת פאולה

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל; הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצוינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

תנועה מחזקת לרצפת האגן בשיטת פאולה

האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן?

כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה.  כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה בתרגול ובתנועה חופשית חשוב  להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים על תפקודים רבים. בינהם:  תפקוד שרירים טבעתיים שנחלשו ויציבה. השיטה מארגנת תנועה בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן מתקיים קשר קבוע. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

ניתן אם כן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רצוף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

תרגול רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגילים המחזקים את יכולת הכיווץ של הספינקטרים וההפרדה בינהם נמצאים במקומות רבים בגוף ובין השאר בכפות הידיים. הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב של שתי כפות הידיים היא אמצעי להפעיל את הספינקטרים או לחזק את כיווצם. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתי הידיים אלו כלפי אלו. 

תרגול רצפת האגן במהלך עבודה

יום העבודה העמוס של נשים דוחק את תשומת לבן לגופן לעדיפות נמוכה. בשיטת פאולה ניתן לשלב מקצת מתרגילי החיזוק במהלך פעילויות אחרות. מוטב שאלו לא תהינה פעילויות החיזוק היחידות, אך הן תוספנה זמן יקר לזמן הכולל שהגוף יקבל ביחס לרצפת האגן, הבנת התרגילים וההתנסות בהם קודם לתרגולם במהלך פעילויות אחרות הוא הכרחי. לצורך הבנת העיקר ואפשרויות השילוב ניתן להזכיר תרגילים המאפשרים לחוש את פתחי הגוף על ידי שינוי צורת הישיבה. כאשר העקבים משוחררים ואינם נוגעים ברצפה הבהונות מאפשרות תנועה משולבת בינן לבין הפתחים הקדמיים הקרויים ספינקטר קדמי במושגי שיטת פאולה. כיווצים קלים בעזרת לחיצת האצבעות הם יעילים משום שההפרדה בין הפתחים מהותית לחיזוקם. החשש שהתנועה תראה ברבים מוכרת לכל הנשים, מובן שקל יותר לתרגל בזמנים שהישיבה מול מחשב מסתירה את תנועת הגוף בחלקו הקדמי, אך כדאי להבין מסיבות רבות לא רק אלו הקשורות לפרטיות שתרגול תנועה חלקית וכמעט בלתי מורגשת הוא כמעט בלתי נראה ובכל זאת יעיל. זאת משום שחידוד התחושות חשוב לא פחות מחיזוקן. העלאת היכולת להגיע למגוון של תחושות, להתרגל למגוון מקצבים, להכיר את הגוף בתנועה שונה היא חלק בלתי נפרד משינוי הדרוש לנשים רבות בתחום רצפת האגן.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה יכול להתייחס לכמה רמות של השפעה: שמירה על טווחי תנועה והגדלתם, פיתוח אסטרטגיות ליזום תנועה, שימוש בעיקרון הקבוע של שיטת פאולה שבו השרירים התקינים יפעילו שרירים שמתקשים לנוע, מניעת הדרדרות בתחום הסוגרים. ועוד.

בהקשר של תאור תרגילים למטרת הפעלה ותנועה של חולי פרקינסון כדאי להפריד את התרגילים לשתי קבוצות; תרגול תנועות גדולות כלומר תנועות ידיים, רגליים, אגן ושילוב בינהן. קבוצה אחרת היא תרגול השרירים הטבעתיים השונים באופן ממוקד. אופן זה נראה לרוב כתנועות קטנות, ולעתים הוא מעורר תנועות כוללות וספונטניות של הגוף.

חיזוק מערכת העיכול בתרגול שיטת פאולה

רשימת האברים הכלולה בצינור העיכול מציגה שני צדדים של הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות. האחד הוא השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). והאחר השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס נסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או כמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים. כמו בשיפור התפקוד של מערכות פנימיות אחרות באמצעות שיטת פאולה אין יתרון לטיפול בבעיות מערכת העיכול רק ע"י תרגול השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת זו. הפעילות המלאה של שאר המערכות והשינוי של זוית האגן, אופן העמידה, היכולת להפריד בין הספינקטרים וצורת האכילה, כולם ייכללו בתהליך התרגול, השינוי והשיפור של תפקודי מערכת העיכול. זאת ע"י תרגול כל השרירים הטבעתיים ושילוב התרגול במניפולציות המשפיעות על שרירי השלד. בדרך כלל נוטים לפנות לעזרה בתחום הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אנשים הסובלים מעצירויות כרוניות, מתחורים, מפיסורה, ומתגובות המשתנות בקיצוניות מאופן אחד של תפקוד מערכת העיכול לאופן אחר. כאשר נעזרים בשיטת פאולה ניתן לשלב ייעוץ דיאטני, אך ניתן גם להסתפק בשינוי ההרגלים הגופניים דרך שיטת פאולה.

חיזוק רצפת האגן

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן. בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים. ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן. בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים. ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

המשכיות התנועה הראשונה בתרגול שיטת פאולה

תנועה חופשית מתוך תרגול שיטת פאולה רצויה לרוב המתרגלים במצבים שונים. לא פעם קשה לעקוב במהלך שחרור התנועה הכוללת שהחלה בהנעה מודעת של הספינקטרים אחר המשך פעילותם. אחד העקרונות החשובים ביותר הוא שמירה על המשכיות התנועה הראשונה. כלומר אם בחר המתרגל להניע את הפה בתרגיל שממנו התעורר הגוף כולו לתנועות גדולות חשוב להמשיך לשמור על תנועת הפה.

יעילות שיטת פאולה ידועה בתחומים שונים

מערכת הנשימה – בעיות נשימה שונות כגון: אסטמה, ברונכיטיס, סטרידור.
בעיות אורטופדיות – בעיות ביציבה, כאבי גב, סקוליוזיס, קיפוזיס, כאבי צוואר ועורף, כאבי ברכיים, כאבי פרקים, ארטריטיס.
מערכת העיכול – עצירות, שלשולים, מעי רגיז, טחורים, פיסורה, פיסטולה, אי שליטה בסוגר (אנקומפרסיס), צניחת חלחולת, צרבות.
מערכת השתן – אי שליטה בסוגר (אינקונטיננס), תכיפות ודחיפות במתן שתן, שלפוחית עצבנית, הרטבת לילה, צניחת שלפוחית השתן, פרוסטטה.
מערכת המין – חיזוק רצפת האגן, צניחת רחם, צניחת נרתיק, כאבי מחזור, סדירות מחזור, וגיניסמוס, בעיות של תיפקוד מיני.
הריון ולידה – ליווי הריון, הכנה ללידה, תפקוד בלידה, שיקום לאחר לידה.
שיקום – לאחר תאונות וניתוחים, שיתוק , שבץ מוחי, פציאליס.
מחלות ניווניות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון.
כאבי ראש ומיגרנות.
בעיות של מיתרי הקול – צרידות, יבלות.
מתחים, בעיות ריכוז, קשיי שינה, חרדות, הפרעות פוסט טראומטיות.
ילדים – בעיות הרטבה, קשיי קשב וריכוז, בעיות התפחותיות שונות, שיתוק מוחין.

תרגילים ללידה פעילה בשיטת פאולה

יולדת שהכינה עצמה לתרגל לפי שיטת פאולה יכולה להיות פעילה יותר ממה שמציע הצוות הרפואי במחלקות היולדות הרגילות (להבדיל ממחלקות הלידה הטבעית) ולחפש כיצד להתאים את התרגילים שלמדה היטב במהלך ההריון לשלבי הלידה. בשלב זה חשוב לזכור כי לגוף יכולת טובה במיוחד במצבי כאב לפעול מתוך עצמו באופן שאינו מוכתב מהמחשבה. התרגילים שיופיעו בהמשך הם המלצה לשעת ספקות אך היכולת להענות למה שמזמן הגוף כמו תנועה המארגנת הרפיית כאב חשובה יותר. מקצת מהתרגילים מתאימים ליותר משלב אחד כלומר לשני השלבים הראשונים וניתן להיצמד אליהם אם הם נותנים הרגשה טובה או מקלה, אלו הם:
תרגיל המכונה ש ארוך: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס.

מניפולציות פיסיות בתרגול שיטת פאולה

מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף באופן המקל על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת תנועת כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים תשפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים. תרגיל אחר המעביר את הגוף מתנועה בצד אחד לתנועה בצד אחר או מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר, הוא אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים. כל מיקום ישפיע באופן שונה על חלק הגב שיוכל לנוע, המתרגל/ת המחפש את השפעת תנועת הידיים יוכל להבין מתוך השוואה היכן גופו זקוק יותר לתרגיל מבחינת השפעתו על הגב. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו. תרגול של התרגילים שתוארו עד כה יכול לתת למתרגל מושג על חלוקת הגוף לשני צדדים גם בתחום רצפת האגן וגם בתחום הגב והשלד.

הסוגרים, כיווצם ושחרורם בחיזוק רצפת האגן לפי שיטת פאולה

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הן מעוררו תנועות כיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

טיפול בשרירים האינטימיים בשיטת פאולה

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי האגן נעשית קלה יחסית כאשר מקורה בשרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועה כזו מקצרת את הטיפול בבעיות כגון: טחורים, עצירויות כרוניות, ומכלול הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. שיטות מגוונות בהפעלתם של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד. מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מושפעת אף היא לטובה מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.
מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. לכן תרגול שיטת פאולה אינו רק כיווצים רבים או כיווצים והרפיות או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

מצבי היעילות של שיטת פאולה

השיטה יעילה בטיפול במכלול הפרעות תפקודיות: מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן במצבי חולשה. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה.
חיזוק רצפת האגן הוא היהלום שבכתר בין רשימת הנושאים הארוכה שבה מטפלת שיטת פאולה. זאת עקב היקף התופעה. נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. מקובל לחשוב על הסימפטומים הקשורים במערכת השתן כביטוי למצב קשה יותר אך אין הדבר נכון.

סדנה לחיזוק הגב ורצפת האגן

הייחודי לשיטה במצבי חולשה הוא ההתייחסות לתופעות כגון כאבי גב, בעיות עיכול. נשימה ועוד כחלק בלתי נפרד מתנועת רצפת האגן. התרגילים מתאימים לנשים בכל הגילאים ומכוונים להמשך תרגול עצמי בבית.
תכנית הסדנה:
• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים, חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, לימוד ההפרדה והשילוב בין שרירים טבעתיים שונים.
• הצעות לתרגול ביתי בשכיבה ולתרגול משולב בתנועה במהלך פעולות שגרתיות.
• תנועה מבריאה של רצפת האגן על ידי שינוי הרגלי תנועה בתנועה כוללת.

מטרות תרגילי העיניים והשפעותיהן הכוללות בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים לכמה צרכים: במצבי חולשה של שרירי הפנים, לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים וכחלק מתנועות ההרפיה והכיווצים המכוונים של הגוף כולו. וכן לצורך עידוד תנועה בשרירי הצוואר, העורף והגב. המצב השכיח של העיניים הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים. ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות לרוב בכוננות. המצבים החריגים הם שינה, צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ולשחרור מתוך מודעות. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. מיקומו של המבט משפיע אם כן על כאבי גב ועל קשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם הרפיית העיניים מתוך כוונה מודעת אינה שכיחה ולעניין זה יש הבטים פיסיים ורגשיים גם יחד. ראיית הסביבה מאפשרת שליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים או הרפייתן מזמנים לגוף מצבים לא שגרתיים ומעודדים צורות פעילות מגוונות. דוגמה לתרגיל כזה היא הנחת הידיים על העיניים בשכיבה על הגב. כפות הידיים מונחות על העיניים והאצבעות על המצח תוך הקשבה למצב העיניים ולכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. רוב התרגילים המתוארים בהמשך תוכננו למצבי שכיבה אך ניתן לנסותם בישיבה לצורך מנוחה קלה, בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ולבדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים במתח. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ וההרפיה נעשים לסירוגין. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או של הפנים אל העיניים. כיווצים קלים של העיניים הם חלק מקבוצה גדולה של תרגילים. דוגמה לתרגיל אחר היא פתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסירוגין.

כיווץ במשולב ומתוך הפרדה של רצפת האגן בשיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן הוא היותה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. במקרה של רצפת אגן שנחלשה קל יותר לחוש את הפתחים שבסביבתה באמצעות הפעלת העיניים, הנחיריים או הפה והלשון. מיקוד התחושות והכיווצים באזור הפתח של הנרתיק והשופכה חשוב משום שללא מיקוד כזה ממשיכה האישה לחזק את כל רצפת האגן כלומר לפעול דרך הפתח האחורי כפי שעשתה קודם לכן בכווצה את הרקטום כדי להרגיש את הוגינה. השילוב בין הפרדה זמנית של הספינקטרים לשילובם הוא זמני ומתודי. זהו הבסיס באמצעי הכיווץ היעילים לחיזוק ולמטרות נוספות

תרגול שיטת פאולה בהריון

התרגילים המשפיעים לטובה על גוף האישה בהריון מכוונים לאיכות הנשימה, לרגיעה, ולהרפיית מצב הגב. הראשון מבֵּינֵיהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או לחילופין על הצד תוך תשומת לב לתחושות המקומיות המתעוררות בִּתגובה ובמקביל למצבו הכללי של הגוף. הנחת כפות הידיים על העיניים מוטב שתיצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בשעה שהידיים מונחות עליהן. תנועות ספונטניות מתעוררות בעקבות מצב זה הן באזור העיניים והן במערכת הנשימה ובתנועת הגוף. מאחר שתגובות אלו תואמות את הדרוש לגוף מומלץ להניח להן להתרחש ולא להפריע למהלך זה עד כמה שניתן. תרגיל שני בחשיבותו - לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ובו בזמן להרפות את הכתף תוך תשומת לב לקשר בין הכתף לבין אצבעות כף היד. תרגיל זה מעודד את שחרור הגב. תרגיל שלישי - כיווצים קלים של העיניים. העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, והכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין. תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. מוטב להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הגומלין להתרחש באופן ספונטני בגוף כעניין אוטונומי.
קבוצה אחרת של תרגילים המומלצת לתקופת ההריון מכוונת לחיזוק רצפת האגן הנוטה להיחלש במהלך ההריון. ההבחנה בין תרגול רצפת האגן במהלך ההריון לבין תרגולו לאחר הלידה חשובה כדי למנוע הפעלה כוחנית של השרירים הטבעתיים בזמן ההריון. מומלץ לכווץ קַלות את הספינקטר הקדמי פעמים רבות ככל שניתן, אם נדרשת הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים קלים בִּמקום לעבור לתרגיל אחר. הדבר מאפשר תרגול ממושך יותר והשפעה על כלל הגוף.

תרגילי עיניים ופנים בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.
למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם. אחד התרגילים החשובים ביותר נעשה בשכיבה על הגב כאשר כפות הידיים מכסות את העיניים תוך הקשבה למצב העיניים וכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. גם התרגילים הבאים מוטב שייעשו בשכיבה אך ניתן לנסותם גם בישיבה לצורך מנוחה קלה בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ובדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים בצורה מתוחה מסוימת. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ הוא לסירוגין, הרפיה ותנועה. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או הפנים לעיניים ויחד עם זאת ההרפיה כרוכה בסוג של ריכוז ותשומת לב לכיווצים המונוטוניים. כיווץ מסוג אחר המתמקד בעיניים מעודד תגובות במערכות אחרות, התרגיל מכוון לפתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסירוגין, מומלץ לנסות.

פיהוק ופורקן בשיטת פאולה

הפיהוק כשחרור רגשי, כפורקן וכביטוי הדומה לבכי ולצחוק הוא סוג של הנאה ורגיעה. ניתן לעודד פיהוקים דרך תרגילים להרפיית הפה אך קיים כמובן פן אישי בנטייה לפהק, יש מי שמפהק בכל תרגיל ותרגיל ויש מי שממעיט בכך מלבד במהלך תרגילי פה ישירים לעניין. ניתן להסביר את העניין במידת הצורך של מערכת הנשימה להיפתח או ביכולת המתרגל להאריך את המפרקים או בצורך לפהק מנקודת המבט הרגשית שהוזכרה קודם לכן. הפיהוק מאפשר לנוע עם צורכי הגוף ועצם השחרור המתאפשר דרכו הוא מקור להנאה כשלעצמה.

טיפול בשיתוק בשיטת פאולה

שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים חסרות תנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.
הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף.ההגדרה המופיעה באינציקלופדיה ויקיפדיה למושג לשון כאיבר בגוף האדם מתארת את הלשון כאיבר שרירי, היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד, כמו כן מוזכרים תפקידיה כאיבר טעם כלומר כאיבר המעביר למוח את המידע על טעם המזון, כאיבר המשתתף ביחסי מין, וכגורם המפיק את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, קושי בתנועה וקשיי תרגול. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", תרגיל מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הספינקטרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך.

הפעלת הפה והלשון בשיטת פאולה לפתרון בעיות רווחות

בספרה מציעה פאולה גרבורג מייסדת השיטה לשתות בלגימות קטנות כדי להפעיל את השפתיים ולא להתרגל לשתייה שהפה משמש בה רק כפתח וכן לאכול כשהפה סגור אך כל חלל הפה משתתף בלעיסה. אין אלו משימות קלות לאדם בן ימינו הממהר כל הזמן, לעומת זאת לאדם הסובל ממתחים שונים ורוצה לשנות את תפקוד הפה כדרך לשחרור מתחים מומלץ לנסות תרגילים מסוימים בזמן נהיגה או עמידה בפקקים. ההצעה לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר, הנחת הלשון על החיך התחתון, הרחקת הלחיים מבפנים. או ניסיון להרחיב ולהאריך לסירוגין את פתיחת השפתיים, כולן פעולות היכולות להילמד תחילה ביתר קלות בשכיבה ואח"כ במהלך התפקודים השונים. גם תרגילי לשון כמו תנועות מעגליות בין השיניים לשפתיים, או מעבר של הלשון פעם לימין ופעם לשמאל כך שבכל פעם הלשון לוחצת צד אחר של החיך העליון או את השן האחרונה בכל צד מספר פעמים משנה את החזקת הפה ויכולה להשפיע על תחומים אחרים כגון בעיות עיכול, יציבה, שחיקת שיניים ועוד.
לאנשים הסובלים מבעיות עיכול למיניהן מומלץ לכווץ את הפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה אך תוך חזרה מונוטונית על הפעולה ואילו אלו הסובלים מבעיות שליטה במערכת השתן יכולים לנסות את כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש ושוב לשאוב ולעזוב פעמים רבות. תרגיל אחר המומלץ לנהיגה וגם לבעיות של קשיי שליטה במערכת השתן הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כולל תמיכת השפה התחתונה של הפה. כדאי לעזוב ולחזור על הפעולה שוב ושוב. הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה מלמד את התרגיל בקלות. התרגיל ללא עיפרון מחכה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.
תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

תנועה חסרת מעצורים בשיטת פאולה

התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ויכול לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים. הביטוי תנועה חסרת מעצורים מתכוון לתגובות לא צפויות ובלתי נשלטות במהלך התרגול המתחילות מהגירוי שמעורר התרגיל בגוף המתרגל. מתרגלים שאינם עצורים בתנועתם מאפשרים לגופם לנוע בצורה הדרושה ביותר למצבם הגופני, כלומר באופן המאפשר לגוף לשחרר אזור כאב או להפעיל אזור שאינו נמצא בפעולה ודרושה לו פעולה מעבר לגבולות התרגיל.
מצבים לדוגמה: ילדים נוחים להענות לתנועה בלתי מתוכננת אם מעוררים בהם ענין דרמטי בפעילות או מתנועעים יחד איתם. טיפול בילדים בעזרת שיטת פאולה מתוכנן לשלב תרגילים במשחקים ובתנועה חופשית. הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בהריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת במהלך ההריון והלידה מזמנים שימוש בתרגילים כנקודת פתיחה לתנועה ספונטנית, כוללת ומשחררת. בנוסף מסייעים התרגילים לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות המזיקות מאוחר יותר לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. עצירויות כרוניות דורשות הפעלת המערכת הפריסטלטית על ידי תנועה חיצונית. הצטרפות תנועה מלאה של הגוף לתרגול התנועה בקצות צינור העיכול מעלה את יכולה התנועה הפנימית.

שחרור מתחים בשרירי הגוף בשיטת פאולה

שימוש בשרירים אחרים בגוף כדי להוביל תנועה משחררת מכאב מתרחש כאשר תנועה שאינה במקום הכאב מפעילה את אזור הכאב בצורה לא שגרתית. לדוגמה: שחרור כאבי צואר מתחיל בתנועה של העיניים המסתכלות לצד מסוים באיטיות, בין אם בעפעפיים פתוחים או סגורים, כאשר הראש נע בעקבות מבט העיניים. הקצב הייחודי לתנועה זו והפעלת הצואר מתוך המבט מארגנים בגוף שחרור של שרירי הצואר. אופי ייחודי יש לתרגילי לשון, לא רק שביכולתם להשפיע על תנועה במקומות אחרים בגופנו ועל הרפיה של הלסתות אלא שהפעלת הלשון בדרכים שונות מביאה לתנועה והרפיה של הצואר והעורף באופן ייחודי. כשרוצים לשחרר את הגב בעזרת תנועת הידיים הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה יכול להשפיע על האזור בגב שהכאב בו דורש הרפיה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון.

הקלת כאבי בטן במגע עם תינוקות בשיטת פאולה

הקלה בכאבי בטן: פעולות ישירות באזור הכאב לצורך הקלה הן: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן תוך כדי החזקתן ועזיבתן לסירוגין, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות מעל הבגדים או בסיוע שמן מחומם מעט, (חשוב לבדוק את חום השמן על גוף המבוגר). מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב כמו לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה ע"י קרוב הירכיים או שני חלקי העכוז זה לזה, כיסוי עיני התינוק ע"י הנחת ידי המבוגר עליהן כשכפות הידיים של המבוגר בתנוחת קיעור, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. כולן דרכים המעודדות פעולות מעיים שהן פעמים רבות המקור לכאבי הבטן. לאחר שהמבוגר ניסה את התרגילים במצבי רגיעה והרגיש מנוסה בהם אפשר לבדוק את השפעתם בשעת כאב ולאתר מה מתוך כל אלו מתאים לתינוק המסוים

סדנה לתנועה חופשית ברוח שיטת פאולה

הפעלת הפתחים: עיניים, נחיריים, פה , טבור סוגרים ידיים ועוד, מתוך קשב להשפעתן של פתיחות על תפקוד המערכות בשילוב הקשבה למוסיקה. הסדנה מעודדת פיתוח יכולות רגיעה וכניסה לריכוז כאמצעי להרגעת הגוף והנפש. מפתחת קשר בין גוף ונפש ולימוד יצירת קונטקט עם מקומות חדשים.

תחזוקת הגב בשיטת פאולה בעזרת הלשון,העיניים, הפה וכיווץ והרפיה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחיהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף נעשים מתוך הפעלה של שרירים שהקשר בינם לבין שרירי הגב אינו מוכר לרוב הקוראים, כגון: הלשון, הפה, העיניים, האגן. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כדרך לשמור על תקינות התפקוד וכאמצעי ריפויי גם יחד.

שיטת פאולה ואמצעי הבנה

הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול אך באופן שונה. חלקנו מודעים לצורך לפתוח את הפה כדי לסייע לפתיחת העיניים בזמן הזלפת טיפות או לכיווץ עיניים בזמן מאמץ או כאב, לעומת זאת גם אם יש הצטרפות מסוימת של תנועות הפה, העפעפיים או האצבעות בזמן תרגול המכוון למיקום אחר לא תמיד אנו שמים לב לכך או מקשרים. תרגול שיטת פאולה מאפשר הן להכיר הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת במהלך התרגול. עניין זה הוא שעומד ביסוד הקשר בין שינוי חשיבתי לשינוי גופני, אצל אנשים רבים מעורר תרגיל מסוים תגובות נלוות, בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, בתגובות אלו יכולה להיות נעימות רבה ויכולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, המתרגל יכול בכל עת שירצה להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים, מצב שכשלעצמו מעודד תגובות נלוות.
הוראת שיטת פאולה משנה גם את מידת המודעות לגוף וגם את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם

רגש משולב בהבטים גופניים בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שמהטפל/ת יודע/ת יותר על הנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.
לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה בחיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

תנועה ספונטנית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

הרפיית כאבים עם חולי פיברומיאלגיה בשיטת פאולה

אחד האזורים המאפשרים הרפיית כאבים במקומות שונים בגוף הוא הפה, הן השפתיים, הן הלשון והן אחיזת הלסתות מופעלים בתרגילים שונים בשיטת פאולה באופן המזמן הרפיה של אזורים אחרים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו. בתרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה והרפיית הפה כולו מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף פעמים רבות. כדי להבין את התרגיל ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.
בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שכבר חשבה שאיבדה. החשיבה על התנועה לאחר תרגול מקום אחר הביאה ליכולת חדשה שלא הייתה כרוכה בכאב. כך נעשה שילוב בין שחרור מכאב לבין לימוד טכניקות תנועה חדשות המגדילות את טווחי וסגנונות התנועה. על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

האגן והשימושים בו בתנועה בשיטת פאולה

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ובהמשך ככלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים משתלבת לצורך העברת משקל הגוף מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

טיפול בשיווי משקל בשיטת פאולה בעזרת הלשון

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, כאשר יש קושי בתנועה או קשיי תרגול. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הספינקטרים. מקובל לבצע את התרגיל בשכיבה וכך להיתוודע למעברים אלו. כאשר רוכש המתרגל שליטה בתרגול השיטה ומעביר מניסיונו בשכיבה לתרגול בעמידה ובתנועה יכולים המעברים בין מיקום הלשון ותנועתה לסיע בארגון שיווי משקל. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה. ניתן גם לנסות תנועה ללא לחץ והשתהות בין צדי הפה. תרגילים אלו משפיעים על העברת משקל הגוף מצד לצד במצבי עמידה, מסייעים לכיווצים לסירוגין של שרירים טבעתיים אחרים ומעלים את המודעות לאבר

תנועת השרירים הטבעתיים ושיטת פאולה

השרירים הטבעתיים (הספינקטרים) בגוף האדם נמצאים סביב פתחי הגוף (עיניים, נחיריים, אוזניים, פה, צינור השתן ופי-הטבעת), חלקם רצוניים וחלקם לא רצוניים. התנועה הבסיסית של כל שריר טבעתי בגוף האדם היא תנועת כיווץ ושחרור, למשל: מערכת הנשימה מבצעת כיווץ ושחרור הסרעפת והריאות. השרירים החלקים כגון הרחם והקיבה, שאינם נתונים לשליטה רצונית מופעלים על ידי מערכת העצבים האוטונומית הבלתי מודעת.
לגבי העיקרון הראשון של שיטת פאולה הפעלת השרירים הטבעתיים במקומות שונים בגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן מסייעת להבראת השריר החלש ומביאה לפעילותו התקינה. עקרון זה כבר הוסבר והוכח ע"י יום טוב וגולני לדבריהם אפקט המטוטלת שנוצר בגוף ע"י הפעלה מונוטונית ומתמשכת של שריר טבעתי אחד מעורר שרירים נוספים לפעול והגוף כולו מושפע דרך תנודות מעמוד השדרה מפעולת השריר המכוונת.

בתהליכים טיפוליים שונים ע"י שיטת פאולה ניתן לראות כיצד המקום החלש מגיב להפעלה מרחוק ע"י התכווצויות ספונטניות וכיצד שיתוף ספונטני וסימולטני של שרירים שונים בטכניקות ייחודיות משנה את אופן הפעולה של אזור חלש או את יכולת ההתכווצות וההרפיה של שרירים שהתכווצותם השתבשה. במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה לעודד את התכווצויות הסוגרים ותעלת הלידה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלבם בהרפיות המקלות על הכאבים.

טיפול בשיבושים גופניים בשיטת פאולה

השפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים הטבעתיים: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, והן בתפקוד גופני תקין. השפעות אלו מתבטאות דרך כמה תופעות: הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו מערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. הפעלה ישירה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש ולבסוף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש.

שינויים בתפקודי גוף ונפש בעקבות שיטת פאולה

שינויים בתפקוד מיני של נשים לפני ואחרי סדרת שיעורים בשיטת פאולה נבדקו באמצעות שאלונים שהיו כלולים במחקר כמותי על בריחת שתן. ההשפעה של שיטת פאולה על חיי המין הייתה תוצאת לואי ולא ניתנה לה תשומת לב נפרדת במהלך התרגול לצורך שליטה בדליפת שתן. חשוב לציין שהמועמדות למחקר נבדקו רק בתחום דליפת השתן ותשובותיהן לשאלונים האחרים לא היוו תנאי להשתתפות במחקר. עקב כך טווח האיפיונים של חיי המין לא הוגדר כפרמטר נפרד, השינויים שחלו בתפקודן נבדקו רק על בסיס השוואה בין תשובותיהן לשאלון טרם המחקר ולאחריו. השאלונים הראו שיפור ניכר אצל כל הנשים למרות שהתכנית הטיפולית לא כללה התייחסות נפרדת לנושא. ההסברים לעניין זה קשורים גם לתחום הפיזיולוגי וגם לתחום הרגשי. מובן ששינויים בחוזק ובגמישות שרירי רצפת האגן שתורגלו בהקשר של בריחת שתן במאמץ השפיעו גם על יכולתם של שרירי האזור להתכווצויות מכוונות וספונטניות. וככל שעלו יכולות ההתכוצות כך חלו גם שינויים באיכות חיי המין. (עד כאן ההסבר הפיסי ככל שניתן להפרידו). הסבר נוסף הוא בתחום הפחות מובהק שבין הפיסי לרגשי, מידת הרגישות המשתנה אצל נשים וגברים להפעלה מודעת של הפתחים ולשילוב בין הזדמנויות שעולות במהלך החיים לאפשרויות תנועה חדשות שנלמדו תרגול שיטת פאולה יש לה השפעות רבות ולא תמיד צפויות. התרגול הכולל מעלה את היכולת לחוש את הפתחים ולהפעילם באופן רצוני. לדבר זה יש השפעה פסיולוגית ופסיכולוגית כאחת, מתוך השינויים בקשר עם הפתחים יכולות נשים רבות לשנות את התנהגותן המינית בין אם הדבר מתבטא באופן הכיווץ, בגיוון יכולות התנועה או במודעותן לעצמן בזמן הארוע. לכל אחת מאפשרויות אלו ולכולן יחד יש השפעה מיטיבה.

מיקוד ותנועה טיפולית בשיטת פאולה

התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ויכול גם לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים המושכת את הגוף כולו לתנועה כוללת. תגובות אלו והשפעתה של שיטת פאולה על גוף האדם המתרגל שונה מאדם לאדם, גם לדרך ההדרכה באופן התרגול יש השפעה מסוימת וגם למצב הגופני של המתרגל. ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. תרגילים כמו:.
כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי.
מייצרים תנועות לא מוכרות לגוף והנכונות לתת לגוף לפעול ללא שליטה הוא אחד המרכיבים המאפשרים שחרור. סוג אחר של תרגילים שתלמידים מתחילים של שיטת פאולה נוטים להיות מופתעים מהם קשורים ביצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן.

תנועה טיפולית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול

תרגול שיטת פאולה

הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול אך באופן שונה. חלקנו מודעים לצורך לפתוח את הפה כדי לסייע לפתיחת העיניים בזמן הזלפת טיפות או לכיווץ עיניים בזמן מאמץ או כאב, לעומת זאת גם אם יש הצטרפות מסוימת של תנועות הפה, העפעפיים או האצבעות בזמן תרגול המכוון למיקום אחר לא תמיד אנו שמים לב לכך או מקשרים. תרגול שיטת פאולה מאפשר הן להכיר הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת במהלך התרגול. עניין זה הוא שעומד ביסוד הקשר בין שינוי חשיבתי לשינוי גופני, אצל אנשים רבים מעורר תרגיל מסוים תגובות נלוות, בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, בתגובות אלו יכולה להיות נעימות רבה ויכולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, המתרגל יכול בכל עת שירצה להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים, מצב שכשלעצמו מעודד תגובות נלוות.

מודלים לתרגול בגיל השלישי

מודלים לתרגול בגיל השלישי:
עבודה קבוצתית
הפעלה בקבוצה נעשית ביתר קלות בישיבה. הן בגלל הקושי במעברים בין שכיבה לעמידה והן כדי לעודד גמישות במצבי ישיבה. שילוב תרגילים אלו במצבי עמידה תוך הישענות חלקית על מסעד הכיסא מזמין העזרות בסוגרים (הספינקטר הקדמי והאחורי) לחיזוק היציבה והרגשה דינמית בתהליכי העבודה. התרגול מכוון לשלב בין פעילות הגב והשלד לבין שיפור השליטה בסוגרים. ההתמקדות בתרגילים קלים ללמידה ולזכירה ומעודדת שילוב בין החשיבה של האדם על גופו לבין יכולתו להפעילו ללא מאמץ. זאת במיוחד בתרגילים כמו חיזוק רצפת האגן בעזרת מיקום כפות הרגליים. לאחר שהמתרגלים מפנימים צורות שונות של הפעלת הידיים והאצבעות לצורך שיפור השליטה במערכות הפנימיות, ביציבה ובשליטה המיטיבה עם גופם במצבי מאמץ. בין אם על ידי הרפיות ובין אם על ידי שילוב אברי הגוף לצרכי הקלה במאמץ.

עבודה יחידנית
בשיטת פאולה ניתנת בדרך כלל עדיפות לעבודה בשכיבה כדי לעודד בגוף את מיטב התגובות הספונטניות האפשריות. בשונה מהצורך לעבוד בקבוצה במצבי ישיבה הטיפולים היחידניים יכולים לערב תנועה בשכיבה, בישיבה ובעמידה. מגע בהשראת שיטת פאולה נחוץ פעמים רבות בגיל השלישי. התנועות שהמטפל מעורר במקומות כמו המצח או כפות הרגליים ממשיכות בגוף באופן ספונטני ללא מעורבות המטפל ומזמינות התעוררות תודעתית ופסיולוגית.

פעילות תנועתית בלתי מתוכננת בהשראת שיטת פאולה
פן נוסף ב"שיטת פאולה"הקרוי "החופשי של פאולה" מכוון ללמד את המשתתפים לעתים בשילוב מוסיקה ולעתים על בסיס תרגילים מובנים להגיע לתנועה ספונטנית טבעית. פאולה מצאה שעל ידי מתן חופש לגוף בתנועה יוכל הגוף לשפר את מצבו. ההנחיה מכוונת תחילה לתנועות קטנות בעוד כל אדם מבטא את צורכי גופו באופן שהוא מיטבי ליכולתו.

תרגול שיטת פאולה בגיל השלישי

תרגול שיטת פאולה מיועד לאנשים שאינם סובלים מהפרעות בתפקוד הגופני ולכאלו שכן סובלים מהפרעות שונות. הדבר נכון לכל גיל. היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי הוא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. התרגול מעורר בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. המניפולציות התנועתיות מיועדות לכוון את המתרגל להכיר סודות בגופו או קשרים בין שרירים שמשיגים שיפור באיכות החיים הכללית דרך העלאת הקשר בין מקומות שונים בגוף, לאו דווקא בעזרת הפעלת כוח או התקדמות בחוזק השריר. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ולכן מעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות. שיטת פאולה דרושה לרבים כדרך תנועה כוללת המעלה את איכות החיים. הדבר נכון במיוחד לאלו שמוצאים דרך לתרגל בכוחות עצמם בהמשך לתרגול המונחה. שאינם סובלים מהחלשות תפקודית במערכות הפנימיות

המשך לשאלת הבחירה בין שיטות חיזוק רצפת האגן

כאשר משתנה זוית התנועה וההחזקה של האגן מתחילים תנאים לשינוי. הכונה למעבר ממצב שבו הבטן נוטה ליפול לפנים למצב שבו האגן נושא את הגב והבטן אינה נוטה ליפול. שינוי הזוית רצוי שיתרחש לא רק על ידי חיזוק שרירי הבטן. אלא על ידי תנועה כוללת של האגן שיכולה להתרחש באמצעות לימוד ההפרדה בין הסוגרים והנעת השרירים שברצפת האגן מתוכם. לאחר שהשתנתה זוית ההחזקה של האגן השליטה בשרירי רצפת האגן קלה לנשים רבות יותר מבעבר, מקצת מבעיות החולשה והשליטה בשרירי הפתחים נפתרות, מקצת מבעיות הגב משתנות לטובה. זהו שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה או הבעיות, שלב הדרוש לרוב הנשים שרצפת האגן שלהן חלשה. מאחר שנשים רבות חשות חולשה ברצפת האגן בזמן שבעייתן אינה חולשה חשוב להכיר את קבוצת התחושות הבלתי ברורות או הבלתי מוסברות, אלו שלחלקן שותפות נשים רבות ואלו שהן ייחודיות ושונות מאישה לאישה.
קבוצת התחושות ששותפות להן נשים רבות: תסמונת המפתח בדלת (חולשת סוגרים בשעת התקרבות לשרותים), הליכה תכופה, דחיפות, התרוקנות חלקית ללא סיבה פיזיולוגית, רגישות לזרימת מים, ועוד
כל אלו אינן קשורות בחולשת שרירים למרות שחוזק שרירי יכול להקל באופן חלקי על תפקוד בשעת לחץ המצטרף לאחד מהמצבים האלו.

הבחירה בין שיטות שונות לחיזוק רצפת האגן

רוב שיטות התנועה למיניהן החל מיוגה דרך פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שהנעת אזור האגן תוך כדי כיווצו בנפרד או בשילוב הבטן, הירכיים ועמדות מוצא שונות לתנועה נעשית הרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.
הפניות של רופאים ופזיותרפיסטים לחיזוק רצפת האגן מקפידות לעתים להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי לאחר לידה לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה לצרכיהן.
צרוף נתונים אלו גורם לנשים לא מעטות להתייחס לחיזוק רצפת האגן כסוג נוסף של תנועה. הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.
חשוב להפריד בין חולשה לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן כאשר מוצע לנו לכווץ יותר ויותר. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.
ההפרדה בין הפתחים האחורי ופתחים הקדמיים מסייעת ליכולת לכיווצים קלים ולא כוחניים. אלו הכיווצים ששיטת פאולה מכוונת אליהם. ההפרדה מעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

פתיחת כפות הידיים וסגירתן כתרגיל וכאמצעי טיפולי

התרגיל פתיחת וסגירת כפות הידיים מוכר לצרכים רבים. אם חושבים עליו כתרגיל המניע את הגוף כולו ומאפשרים לו להפעיל מפרקים הקרובים אליו כמו המרפק מתעוררת תנועה אחידה בקצבה בגוף. תנועה זו עוברת לעתים לספינקטר הקדמי, לרגליים ולבהונות, לעיניים ועוד. חלקה מתרחש בו זמנית וחלקה מתרחש ברצף של תנועות המצטרפות לתנועה אחת.

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול בעזרת שיטת פאולה

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה משפיע על תנועת שני הפתחים של המערכת (תנועות הפה והלשון מצד אחר ותנועותהרקטום) וכן על הפריסטלטיקה, כלומר מידת ההתכווצות של צינור העיכול. רוב האנשים נוטים להעזר בשיטת פאולה במצבי תנועה חלקית הן בפתחים והן בתנועות הפנימיות. מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.
הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ובהרפיית הכאב על ידי כיווצים קלים.
ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.

צילום הממחיש חלק חשוב בתרגילי פאולה לעיניים

תרגילי עיניים
• ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים
• כיווצים קלים של העיניים
• כיווצים של העיניים כך שבכל עין שני הקצוות מתקרבים זה אל זה
• כיווצים חזקים של העיניים-יש לכווץ את העפעפיים כלפי פנים העין ולפתוח את העיניים תוך הרחקת העפעפיים ככל האפשר

התמונה מייצגת מצב של פתיחה רצופה, לו היינו יכולים להניח לעיניים להישאר במצב פתוח ללא הסתכלות קבועה לפנים שהיא מצבנו הקבוע
היינו כוללים להרפות במצב פתוח, או לחלופין לשחרר תוך כדי הסתכלות,
אנשים שמתעניינים בהשפעת העיניים על מצבם הכללי יגלו כי מנוחה לעיניים פרושה בדרך כלל עצימתן, גם עצימה ללא שינה אינה בהכרח מצב של הרפיה, ללא תרגולי הרפיה ההרגל לחשוב לפנים ממשיך להתקיים בעיניים עצומות ולא מאפשר הרפיה

פעילות שיטת פאולה

במפגשי מורה תלמיד נמסרות ההפעלות השונות של הגוף לתלמיד שממשיך את פעולתם הן בגוף והן במחשבה. ההיצמדות המחשבתית לתרגול משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה, נטול תכנון ולרוב במקום או בכמה מקומות שבהם דרושה התנועה במיוחד.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון.

שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים (Sphincters ם (מסביב לפה, לעיניים, לאף ועוד) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים.
תרגול שיטת פאולה לצורך חיזוק רצפת האגן מבוסס על נטייתם של שרירים טבעתיים כמו עיניים, אף ופה לעודד בגוף הפעלה מדויקת יותר של הסוגרים. הפעלת שרירים טבעתיים במקומות כמו עיניים ופה קלה יחסית להפעלת הסוגרים. שרירים אלה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.

טיפול בשיתוק מוחין בעזרת שיטת פאולה

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:
o קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.
o שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, בשיטת פאולה הגוף לומד להשמיע צליל כמו ש לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.
o חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

תרגול עם ילדים ובוגרים עם ליקויים שונים מבוסס בשיטת פאולה על הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ועל דרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו משתנה לפי קשיי התפקוד ויותר מזה בהתאם לאישיותו של המתרגל, הקצב הפנימי שלו ותגובותיו הספונטניות בעקבות התרגול. לעתים ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי בשילוב התרגול דרושים לאדם יותר מהתרגיל עצמו ולעתים התרגול מזמן סיטואציות בלתי צפויות הנובעות מצרכי הגוף.

הנחיות מטעות בחיזוק רצפת האגן

הנחיה מטעה לנשים לכווץ את רצפת האגן ככל שניתן רוב הזמן ומושגים כמו חשיבה על שרירי רצפת האגן כריץ' רץ', שמירת האזור בכיווץ מתמשך במהלך תרגול ועוד, מקשים על ההבנה שדרושה לנשים רבות. אלו מתקשרים בתודעת נשים להערות והצעות ששמעו מפי מחנכות ואימהות. מושגים והוראות אלו אין להם דבר עם ההבנה כיצד ניתן לקשר בין ההוראה למצבים שונים של יציבה, תפקוד גופני בחיי היום יום או נזקים שיכולים להיגרם כאשר ההוראות מובנות כמצב סטטי במקום להכיר אותן כמצב דינמי.
בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור. וקשורים גם בכיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

שחרור ושינויים גופניים בשיטת פאולה

רבים נוטים להבין שחרור, הרפיה או רגיעה כמצב של עזיבה, מינימום הימצאות בהרגשת "שליטה" או הכוונה עצמית וריכוז, יש כאלו שאכן זו דרכם להרגע אך קיים סוג אחר של הרפיה, זה הכרוך בסוג נדיר של ריכוז, ריכוז שעיקרו ההימצאות המתמדת במיעוט מחשבות דרך החזרות הנשנות לתשומת לב מרבית לגוף ולעניין הראשוני שהוא הריכוז וההרגעות. זהו עניין הניתן ללמידה ולתרגול כאשר היחיד מבין את הצורך בכך. בשיטת פאולה התפתחו מספר תרגילים פשוטים שלמרות שמטרתם הראשונית הייתה טיפולים פסיולוגיים לפתרון בעיות הם מייצרים הן הרגעות, שינויים בצורת הנשימה והבטים מדיטטביים שונים. הגבול בין רגיעה לטיפולים הפסיולוגיים אינו קל להגדרה ואינו נחוץ בהקשר זה, פעמים רבות רק כאשר המטופל מגיע למידת ההרגעות הנחוצה לטיפול הוא יכול להתחיל לאפשר את התהליך הפסיולוגי במיטבו. בשיטת פאולה התרגילים והקשב לגוף הם תהליך אחד שמתבטא לעתים דרך תנועה חופשית מתוך נטיות הגוף ולעתים דרך הכוונה קבועה לתרגול ססטמתי וקבוע.

הפרדה ושילוב בתרגול שיטת פאולה

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ובהמשך ככלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים משתלבת לצורך העברת משקל הגוף מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

חיזוק שרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור. וקשורים גם בכיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

טיפולים בשיטת פאולה והשפעתם על חשיבתו של המטופל

ההרגשה כי הסוגרים הם עניין לפרטיותו של אדם ולא לעיסוק שכולל אדם נוסף אפילו אם הוא בתפקיד כמו מורה, חששות גלויים או כמוסים מהפעלת האזור. כל אלו מביאים למצב שהפעלת הסוגרים נעשית אצל רוב האנשים רק בהקשר של צרכים תפקודיים. החידוש שמזמן מורה לשיטת פאולה לתלמידו הוא בהתייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף. התרגול מציע כיווצים והרפיות מונוטונים בצורות שונות גם בהקשר של ריפוי ישיר אם הסוגר נחלש וגם בהקשר של שימוש בו לצורך העלאת האיכות הכללית של המצב הגופני. מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם.
מהן ההשפעות הרווחות של השיטה?
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.

טיפול בתנועת הגב והאגן כחלק מחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

ריפוי אזורים חלשים בטיפול בשיטת פאולה

אחד העקרונות של השיטה המקום החלש מושך אליו את התנועה הדרושה לו בלי קשר לתרגיל. יש אנשים שמתעוררת אצלם מיד התגובה במקום נוסף למקום שבו נעשה התרגיל ויש כאלו שלא. אחת הדרכים להבטיח שהתגובה הנוספת שהיא החשובה תתעורר היא לנסות לשמור על משך זמן ארוך של תרגול תרגיל ככל שניתן, בין חמש לעשר דקות. כלומר זה בעצם העיקרון שצריך להוביל בבחירת התרגיל, אם יש תרגיל שקל לבצע יותר זמן או תרגיל שמעורר מיד או אחרי כמה דקות תגובות ,
נוספות אלו התרגילים העדיפים לאדם המתרגל. חשוב לתת לתנועה להמשיך כאשר מתעורר מצב שהגוף כולו נכנס לתנועה

טיפול בשיטת פאולה בזמן הריון

במהלך ההריון מתעוררים כמה צרכים הקשורים לחיזוק גוף האישה ולשינויים המתרחשים בו: טיפול בכאבי גב, טיפול בבעיות עיכול, החלשות רצפת האגן ועייפות כללית. נשים רבות סובלות מכאבי גב אך חוששות להעזר בטיפולים הכרוכים במגע ובצדק. יתרונה של שיטת פאולה בטיפול בבעיות גב בזמן ההריון הוא התרגול העצמי, קבוצה גדולה של תרגילים מיועדים לשחרור הגב מכאב, להרפיות ולהארכת הלורדוזה בגב התחתון הנוטה להתקצר עקב כובדה של הבטן. כאשר האישה מפעילה את גופה בעצמה בתנועה עדינה ללא התערבות אדם אחר לא מתעורר חשש מנזק להריון ומתפתחת יכולת להפגת כאבים הדרושה גם ללידה. בעיות עיכול במהלך הלידה מתעוררות הן עקב מיקום הרחם והלחץ המשתנה שלו על הקיבה והן מתוך עליית הסרעפת באופן המעורר צרבות. גם לעניין זה יש כמה תרגילים מתאימים בשיטת פאולה. נושא נפוץ אחר הוא החלשות רצפת האגן במהלך ההריון או בעקבות הלידה. לצורך זה מומלץ לכווץ קַלות את הספינקטר הקדמי פעמים רבות ככל שניתן, אם נדרשת הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים הקלים. בעזרת הדרכה נכונה ניתן להשתמש בתרגילי חיזוק רצפת האגן גם ללימוד הרפיות, אלו מארגנות מתיחה והארכה של שרירי הירכיים לקראת הלידה. התרגול של שיטת פאולה במהלך ההריון מעודד קלות תנועתית המקלה על נשים רבות,דבר זה מסייע גם למצבי עייפות השכיחים בהריון.

מנפולציה גופנית להרפיית השלד וכאבי הגב

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.
הטיפול בשיטת פאולה אינו כולל גרימת כאב. התעוררות כאב בזמן תרגול היא סימן לתרגול שאינו מתאים למתרגל (אלא אם כן מדובר בתרגול שהחל במצב כאב, במצבים אלו עלייה בעצמת הכאב היא סימן לתרגול שאינו מתאים למתרגל):
o תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו (לאנשים שצד ימין הוא הצד הדומיננטי בתפקודם)
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה מעל לראש בלי לנעול את המרפק, רגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל ז ניתן לבצע גם בשכיבה על הצד באותם תנאים שתוארו קודם לכן ובהבדל אחד, יד שמאל תאחז את קרסול רגל שמאל מאחור.

לחיצות, כיווצים ותרגול הגוף כולו לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגול וחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים הקשורים בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.

טיפול בבושה

התפקוד הגופני נתפס בדרך כלל כתקין או כבלתי תקין על פי ציפיות האדם מגופו. ציפיות אלו מבוססות לרוב על השוואה, יש שמשווים את עצמם לאחרים ויש שמשוים את עצמם למצבים דומים בעבר ובעיקר בהקשרים כמו עבודה, תנועה והתנהגות חברתית. בתחומי השיבושים האינטימיים יש נטייה להתבייש בעצם העובדה שחל שיבוש. הטיפול נדחה ועיכובו מעלה את הקושי לטפל בו. מעטים האנשים היכולים לחשוב על תחום זה כרצף או להגיב באופן ענייני לשיבושים. תופעות כמו: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, כולם נתפסים כמצבים לא תקינים ולא נעימים אך פעמים רבות אינם מטופלים בשל הבושה שבדבר. אחד השינויים החלים במהלך הטיפול בשיטת פאולה הוא בתחום היחס לשיבושים גופניים. בין אם הפנייה לעזרה היא היא התחלת השינוי בתחום הבושה ובין אם מפגשי הטיפול, כשסרה הבושה מתחיל הריפוי.

שיטת פאולה כטיפול בגוף ובנפש

דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום ששיטת פאולה מזמנת זכו לתאור במסגרת שני ספרים וכמה מחקרים. לעומת זאת מועט הכתוב על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים. שיטת פאולה משפיעה לטובה על ריכוז גופני, רגיעה וריכוז מחשבתי. כיצד ניתן להסביר זאת? המונוטוניות הדרושה בתרגול וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.

רצפת האגן בתנועה

התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים, תנועת כפות הרגליים מעודדת העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.
מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

טיפול ברצפת האגן בעזרת הפעלת שרירים טבעתיים אחרים

שימוש בשרירים טבעתיים (מסביב לפה, לעיניים, לשופכה) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים.
העקרון הזה יכול לסייע לנשים שאינן מסוגלות להפעיל את הסוגרים באזור האגן, אך מסוגלות להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד. יעילות שיטת פאולה הוכחה כגבוהה בטיפול בתופעות שונות הקשורות לרצפת האגן כגון כאבי גב, בעיות עיכול ועוד.

טיפול ברצפת האגן בעזרת תנועות הלשון בשיטת פאולה

שימושים בתנועות הלשון או במיקומה כדי לדייק בחישה של אזורי הגוף האחרים נפוצים כאשר יש צורך מיוחד בכך במיוחד בתרגול עם נשים שמתקשות לחוש את הספינקטר הקדמי ולהניעו ללא תנועה מיידית של הספינקטר האחורי. תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי בשעת כיווץ, מאחר שמומלץ להפריד בין כיווץ הספינקטר הקדמי לאחורי כדי לארגן מחדש את האגן ומיקומו ביחס לגוף ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.