תשובות לשאלות חוזרות לפני טיפול בחולשת רצפת האגן

כמה שאלות חוזרות ועולות בעניין טיפול ברצפת האגן בשיטת פאולה אצל נשים שנמצאות בין השלב שבו הן חשות התחלת החלשות ברצפת האגן לשלב שבו הן סובלות מצניחות, קשיי שליטה הליכה תכופה או דחופה. ואלו הן:

1.      האם אצטרך להמשיך לתרגל כל יום כל החיים?

2.      תוך כמה זמן יש סיכוי להרגיש שיפור?

3.      כמה זמן ביום צריך לתרגל?

4.      האם הכרחי לתרגל בשכיבה או שאפשר גם בישיבה?

5.      האם אצטרך להימנע מהרמת משקל או הליכה כל החיים?

התשובות שמתאימות לכולן הן: לא צריך להמשיך לתרגל כל החיים אם מגיעים למצב תקין, הרגשת השיפור או מצב האברים הפנימיים אינה קבועה ותלויה בין השאר ביכולת לשנות אורח חיים, מצב ההתחלה של הטיפול אינו רק המצב של רצפת האגן אלא גורמים נוספים שמפריעים כגון: עצירויות כרוניות, בעיות נשימה, הרמת משקל יום יומית,

זמן תרגול במשך היום הוא בין 20 דקות ל40 דקות לפי מצבו הכללי של הגוף ואפשר לתרגל גם בישיבה למרות שכדאי לתרגל לא רק בישיבה.

אין צורך להימנע מהליכה כל החיים אך רצוי לא לחזור להרמת משקל של יותר מ3 ק"ג

הניחו לכוחניות!! הקשיבו לתנועות הכיווצים וההרפיות

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכולה להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה או לשחרור כאב, מזמן הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

תרגילים משיטת פאולה, פורסם בעלון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה על ידי חולת טרשת

כשהעיניים פקוחות, לקרוץ חזק, כל פעם בעין אחרת, למספר שניות, כשהשנייה נשארת פתוחה, ולחזור על פעולה זו שוב ושוב.

 לומר בקול "אוו אי",לסרוגין, כאשר השפתיים מכווצות חזק כנשיקה ב "אוו", ומחייכות חזק בפה סגור לצדדים ב"אי".

בראש ישר ללא תזוזה ובעיניים פקוחות להזיז את האישונים בלבד, מצד לצד, להביט לנקודה רחוקה.

 בפה סגור מרימים את קצה הלשון למעלה ולוחצים חזק לכיוון החך במרכז למספר שניות, משחררים, ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לכיוון האף, ובמקביל מכווצים את השפתיים חזק כמו בנשיקה, למספר שניות , משחררים ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לצדדים (ימין ימינה, שמאל שמאלה), כשהשפתיים מחייכות חזק בפה סגור למספר שניות. משחררים ושוב.

עוצמים עיניים רגיל, ואז מהדקים מעט את העיניים למספר שניות, ומרפים וחוזרים על פעולה זו שוב ושוב כשהעיניים נשארות עצומות כל הזמן.

 עוצמים עיניים רגיל, מדמיינים קפיץ המחובר לאישונים בצד הפנימי של העין, ומדמיינים את הקפיצים נמתחים כלפי פנים לגב הראש חוזרים לאישונים.

 בעיניים פקוחות ובלי להזיז את הראש, מרימים את הגבות למעלה גבוה, מביטים למעלה למספר שניות, ואז מורידים את הגבות והמבט מטה למספר שניות, ושוב . יש לבצע כל תרגיל 10 דקות רצוף

הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

כיוון התנועה של הגוף לאחור ולפנים לצורך איזון שיווי המשקל

הגישות המערכתיות בתנועה כמו פלדנקרייז ופאולה אינן מלמדות לכוון את תנועת הראש ועמוד השדרה בכיוון קבוע. ((בשונה מטכניקת אלכסנדר) ההנחה בשיטת פאולה היא שכאשר השרירים הטבעתיים יפעלו יחד הכיוונים יתרחשו מעצמם באופן הנחוץ לגוף.

הנחה זו אינה מתאימה לכל האנשים ובמיוחד לא אלו ששיווי משקל הוא נושא מרכזי בבעיות הגופניות שלהם. לכן, תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים אלו.

לעתים נחוץ תרגול בישיבה כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים האלו בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים אנו לא רואים את המעברים בין הכיוונים. הגוף נשאר במקום מרכזי. כל זה טוב ונכון למי שאין לו בעיות איזון ושיווי משקל. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בכוחות עצמם.

ההסתכלות והפעלת העיניים-דוגמה לפעילות יתר והצעות להרפות

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט ו מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד " לפנים ". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. 
הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם רוב האנשים לא מחפשים מנוחה לעיניים. הדבר קורה רק  מתוך כוונה מודעת, קשה לחשוב על איבר אחר שמתייחסים אליו באופן דומה.רבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

התרגילים המתוארים בהמשך מיועדים לזמן התיייחסות לתנועת העיניים והשפעתן על קיומנו בכמה רבדים:

1.      ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים. מומלץ לנסות לעצום את העפעפים אך הדבר אינו הכרחי.

2.      כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים. אין חשיבות לפקוח עיניים בין הכיווצים.

3.  להפיל עיניים אל גב הראש, בעיניים עצומות ובשכיבה על הגב לתת לעיניים ליפול בקו ישר אל הרצפה, התרגול דורש ערנות לנטייה האוטומטית לחזור ולהסתכל לפנים ועיקרו תשומת לב לחזרתיות של העיניים להסתכל.

על האסלה- הוראות מנומסות לסובלים מעצירויות

השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו קשור אך ורק בחיזוק שרירים חלשים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף הוא הקשר בין השרירים הטבעתיים. יכולת לחוש סימנים מוקדמים בשרירים המאזנים שחרור הפרשות, הסכמה מודעת לצורך של הגוף בתנועה חופשית המאזנת את השיבושים. 

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. התנועה הספונטנית שונה בין אדם לאדם אך מתחילה בהוראות רצוניות דומות. התנועה יכולה להתרחש בהמשך לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב עד לשלבים שבהם לא מתרחשת תנועה נוספת. 

הפעלת הסוגרים הקשורים למערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להעזר בזמן ההימצאות על האסלה בתנועתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. כשמשנים את צורת הישיבה על האסלה ומבינים שתנועות הכיווץ והשחרור יעילות יותר כשמשנים את זויות האגן בזמן ישיבה הן על האסלה והן במקומות אחרים.

 

שחיה וטיפים מניסיון אישי

בזמן שחייה קשה לשים לב לפרטים כמו כיווני הפנים, מצב הצואר או אצבעות הידיים, התנועה כובשת וההנאה מהתקדמות הגוף במים מהנה.
ובכל זאת כמה טיפים:1. כשהמבט מופנה לרצפת הבריכה בזמן שהראש במים תוכלו לשמור על מנח ישר של הצואר ולא לאמץ לשוא את עמוד השדרה.
2. אני אוהבת להצמיד את אצבעות הידיים כי כך אני מרגישה את הסוגר הקדמי, אך לצורך ההתקדמות הרחקת האצבעות מעודדת גריפה של המים ותנועה מהירה יחסית.
3. כיווץ העיניים בזמן שחיית חזה מעודד איסוף סוגר קדמי ותנועה מלאה של הגוף.

שיעור פאולה מוקלט

הקשר בין חיזוק האגן והרפיית הגב בשיטת פאולה

השרירים הטבעתיים הזוגיים כגון: עיניים, נחיריים, מסייעים לחזק את המרכז בקדמת הגוף באופן שמזכיר עמוד שדרה קדמי. הפה הלשון והסוגרים מצטרפים לתנועה מחולקת המחזקת את המרכז כאשר מפעילים אותם בהתאם. קשרים תנועתיים הקיימים בין שקעי כפות הידיים והרגליים הם חלק בלתי נפרד מתנועה מסוג זה. 

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות חדשות כולל אלו שבסוגרים.

מאחר שבין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. יכול הכל כל רצף של כיווצים והרפיות לעורר תנועות במקומות שונים בגוף. 

 התרגילים שמתמקדים בסוגרים משחררים את הגב לפי חוקיות קבועה אך לא תמיד באופן מיידי, הקשר בין הגב התחתון לסוגר הקדמי ובין הגב העליון לסוגר האחורי נעשה ברור ככל שחוזרים ומניעים את הסוגרים. הפעלת הסוגר האחורי מסייעת לחלק העליון של הגב להיפתח לצדדים. תרגילים המעוררים תנועה בסוגר הקדמי מאפשרים הארכה והיצמדות של הגב התחתון אל המזרון.

השקעים והבליטות בגוף כמוקדי הפעלה

כפות הידיים מובילות את הגב כולו ונעות ללא תכנון מתוך התחושות שהמגע הרצוף בשקעי הידיים מעורר

  תנועה שמזמינה עידוד תחושות בסוגר הקדמי

דחיפת היד הדומיננטית אל הרצפה כשהרגל הנגדית נעזרת בכדור לדחיפה מאפשרת כיווצים משתנים וחופשיים

אחרי ההבנה ולפניה-החזקת הפה סגור והדוק כהרגל יוצרת מתח מיותר בצואר ובלסתות

תחומי התרגול של שיטת פאולה

·         תרגול שיטת פאולה לצורך תנועת הגב והשלד מיועדים הן לקידום אורח חיים בריא והן לטיפול בכאבים כרוניים וסימפטומטיים באזור הצוואר הגב והגפיים. התרגול מתאים גם למגבלות בתנועת מפרקים כולל מחלות פרקים.

  

·         הפגת כאבים זמניים וכאבים כרוניים. הזמניים הם כאבים בשעת לידה, ביחסי מין, וכן בתקופת שיקום מניתוחים. הכאבים הכרוניים הניתנים לטיפול בשיטת פאולה קשורים בגב ובשלד, באי תקינות של מערכת העיכול או במערכת הגניקולוגית. קבוצה אחרת של כאבים קשורה למחלות כרוניות או נוירולוגיות כמו פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה.

·         טיפול במערכת העיכול כולל תופעות כגון: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר. ההשפעה על מערכת העיכול כוללת שרירים רצוניים ובלתי רצוניים. זאת מאחר שלשיטת פאולה יש השפעה על שתי קבוצות השרירים.

·         טיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. החזרת האזור לכיווץ המיטבי עבור האישה כוללת חיזוק ושיקום רצפת האגן ושחרור מכיווץ יתר. 

·          

תרגול עם אנשים בגיל השלישי, לאחר ניתוחים או שיקום מארועים מוחיים. הפעילות אינה כרוכה במאמץ. התרגול מעורר בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. 

השפעת הלשון על מערכת הנשימה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף.

ההשפעה של הלשון  על מערכת הנשימה, במצבים שאדם נמצא במצב נשימה חלקי או שהוא מתקשה לנשום עקב תגובה לאלרגנים סביבתיים מומלץ להשתמש בתרגילים שבהם הלשון משנה את מיקומה בפה. לדוגמה-גלגול הלשון לאחור כצורת גל, עזיבה וגלגול חוזר היא אחד התרגילים המורגשים מיידית בנשימה. גם הפלת הלשון אל הבסיס יכולה לפתוח את מערכת הנשימה ולעודדה לפעולה.

הצעה לתכנית טיפולית בתנועה לצרכי קשישים

החלשות התפקוד במערכות שונות בגיל השלישי יכולה להימנע על ידי תרגול שיטת פאולה. 

שיטת פאולה מעוררת את יכולת הריפוי העצמי של הגוף בכל גיל לפי צרכי האדם ומצבו. הכיווצים וההרפיות וכן פעולות הפתיחה והסגירה של הפתחים למיניהם: עיניים, נחיריים, פה וסוגרים ברצפת האגן הם בעצם תנועה המוכרת בטבע אצל פרחים ובעלי חיים ואצל האדם נעשית רק לצרכים תפקודיים. כאשר לומדים להפעיל את הגוף דרך השרירים הטבעתיים מאזנים את יכולת השליטה בשרירים הטבעתיים ובשרירים המשורטטים. התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית והשליטה בשלד. המתרגלים יכולים ללמוד לתרגל באופן עצמאי בביתם או בעזרת בן משפחה שהתנסה גם הוא בשיטה משום שהתרגילים מונוטוניים, קלים לזכירה ומאפשרים פעילות של תנועות קטנות שאינן מאיימות על הרגשת היציבות של המתרגל במרחב אלא מחזקות את הרגשת השליטה העצמית. תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה נחוצים לרוב בני האדם אך משפיעים באופן שונה על פי צורכי הגיל. 

היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי הוא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. למרות זאת בעקבות הפעילות מתעוררת בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה, עלייה ברמת הריכוז ושינוי במודעות הגופנית.  שיפור באיכות החיים הכללית מתרחש דרך התעוררות הקשרים בין מקומות שונים בגוף דבר שהוא מטיבעם של השרירים הטבעתיים. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ולכן מעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות.

כיווץ הפה כחלק מתנועת הגוף במאמץ-הדגמה בצילום

הטניסאית היפה שבצילום מכווצת את פיה באופן לא מודע כחלק מהכנת גופה לתנועה. לפה יש יכולות בארגון תנועה ובריכוז הגופני.

תנועות עיניים ופנים באיורים-הדגמות לאי סימטריה

המאייר לא היה מודע כנראה לשיטת פאולה אך ריבוי הבעות הפנים שהעיניים הן חלק בלתי נפרד מהן מזמין התייחסות של מטפלת בשיטת פאולה לטעויות מחשבה נפוצות על הפנים.
1. אדם אחד בלבד עוצם את העיניים, מי שנמצא במרכז השורה הראשונה ומאחר שיש לו שני זוגות של גבות העליון שבהם מביע פליאה. שילוב בין עצימת עיניים להבעת פליאה אינו אפשרי לרוב האנשים, גם פה לא סימטרי בפנים סימטריות הוא נדיר.
2.בשורה השניה מלמעטה שני מימין נמצא אדם ששיערו שחור, עיניו נוטות לימין אך פיו נוטה לשמאל. דבר זה דורש יכולת ממיקה נדירה. לרוב יש התאמה בין כיווני השרירים הטבעתיים בפנים.
3. בשורה השלישית מלמטה האדם הראשון מימין קרח וגבותיו לא סימטריות באופן בולט, לעומת זאת יש סימטריה בשאר חלקי הפנים. שוב מצב לא אפשרי.
תרגול השרירים הטבעתיים מחזק את הסימטריה בין חלקי הפנים, לסימטריה בפנים יש השפעה על סימטריה בגוף, הצד האסתטי של הנושא אינו חשוב מנקודת המבט של שיטת פאולה. יש חשיבות לתנועה המונעת החרפה של אי סימטריה משום שאי סימטריה מגבילה את תנועת הגב וחוזקו, מחזקת צד אחד של הגפיים על חשבון האחר ומונעת תפקוד מלא של הגוף.
כל זה תלוי במידת אי הסימטריה. רוב בני האדם אינם סימטרים אך חשוב להכיר את האפשרות לשנותה

"לפנים שור" פקודה צבאית ודרך חשיבה בלתי פוסקת

 המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

סגירת העפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב. יכולים לאזן חלקית את הנטייה להימצא במבט ובנוכחות לפנים.

הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הגוף בעקבות המבט יכולה להביא לשחרור הצוואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב מומלץ  להסתכל לצדדדים בעיניים עצומות לימין ולשמאל ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. 

שיטת פאולה בגיל השלישי

היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי הוא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. התרגול מעורר בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. המניפולציות התנועתיות מיועדות לכוון את המתרגל להכיר סודות בגופו או קשרים בין שרירים שמשיגים שיפור באיכות החיים הכללית דרך העלאת הקשר בין מקומות שונים בגוף, לאו דווקא בעזרת הפעלת כוח או התקדמות בחוזק השריר. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ולכן מעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות. שיטת פאולה דרושה לרבים כדרך תנועה כוללת המעלה את איכות החיים. הדבר נכון במיוחד לאלו שמוצאים דרך לתרגל בכוחות עצמם בהמשך לתרגול המונחה. שאינם סובלים מהחלשות תפקודית במערכות הפנימיות

הבדלים בין גישות שונות לחיזוק רצפת האגן

המושג "חיזוק שרירי רצפת האגן" נעשה שגור ורווח באופן שמקשה על הבנתו המדויקת. בכל השיטות המתימרות לחזק את רצפת האגן ידוע כי השרירים הניתנים להפעלה ברורה הם הסוגרים, ההבדלים בין השיטות נעים בין שיתוף שרירים שאינם ברצפת האגן עצמה לאי שיתופם וכן ליכולת לחוש את הסוגרים באופן מדויק ולהבדלים בין הפעלה כוחנית להפעלה לא כוחנית. 

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה מתייחס להגמשתם של הסוגרים, לדיוק בתנועה לא כוחנית ולחיזוקם. שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן נעים במהלך התרגול שאינו כוחני והתנועה מתחילה ביכולת לחוש את שרירי הסוגרים. מקצת מהנשים אינן מודעות לעובדה שהתחושות שלהן בסוגרים מעומעמות. הגמשת האזור ותנועות של שרירים טבעתיים אחרים מסייעים לחידוד התחושות כאשר נוצר טשטוש בתחושות. חידוד התחושות נחוץ לחיזוק השרירים.. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. כדי להבין מהי התופעה מבין השתיים שהוזכרו דרוש מפגש יחדני אחד לפחות, קשה לזהות הבדלי כזה במפגש קבוצתי וחשוב לא לטעות בזיהוי התופעה. לאחר זיהוי התופעה התרגול דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן  דרך הפעלת שרירי הסוגרים ותנועתם ולא דרך הפעלה של שרירים נוספים.

ערנות בנהיגה בעזרת תרגילי שיטת פאולה

ירידה בערנות של נהגים מתחילה בהיותם במצב סטטי זמן ממושך ועוברת לחוסר תשומת לב לשינויים במצב הגופני. אנשים שאינם מודעים לאפשרות לשנות מצב גופני בעזרת תנועות קטנות כמו שינוי מצב אצבעות הידיים והרגליים, הפעלה חלקית של הגב דרך זוית הסנטר או תנועות הלשון ושינויים באופן הישיבה בעזרת שרירי הבטן מתקשים לשחרר את גופם בזמן נהיגה ועלולים להיות ערניים פחות מנהגים המודעים לסימני ירידה בערנות.

הנטייה להרדם בנהיגה קשורה לא רק למידת הערנות או העייפות הכללית של הנהג אלא גם לאיכות הנשימה, לחוסר תנועה, שעמום, חלק מסיבות אלו ניתנות למניעה בעזרת שימוש בתרגילי שיטת פאולה בזמן הנהיגה. איכות הנשימה משתנה לטובה גם בעזרת פעולות טכניות כמו רווח צר בפתיחת חלון המכונית. פעולות שאינן טכניות וקשורות לנשימה הן תנועות מוגזמות של אברי הפנים, ניסיון להניע את האף בלי תכנון, הרמת גבות והורדתן, פתיחת פה, עידוד פיהוקים, שיעולים מכוונים. כולן פעולות שכדאי לחזור על כל אחת מהן בנפרד ככל שניתן יותר. המתחילים בהתנסות יכולים לבחור מהן הפעילויות שקלות להם יותר אחרי שיעברו על כולן ויתמקדו באלו שיותר קל להם להתמיד בהם.

מי מבין את שיטת פאולה

מעט אנשים מבינים את שיטת פאולה על בסיס הסברים ולפני שהתנסו בה בכמה מפגשים. סביר שהדברים נכונים גם לגבי שיטות נוספות. הייחודי לשיטת פאולה בעניין זה קשור בתגובות הבלתי צפויות של הגוף. יש אנשים שגופם מבקש תנועה ונענה לטריגרים ששיטת פאולה מציעה באופן מהיר ויש אנשים שגופם לא מגיב לאתגר בלי קשר לצורך בתנועה.
המטפל/ת יכול לסייע ולתת למטופל טריגרים חדשים ובעלי אופי שונה אך לא תמיד התגובה תהיה בקצב שמתאים למטופל. כל עוד החויה תישאר כאוסף תרגילים תחסר הבנה מסוימת לגבי התנועה החופשית והעצמית של הגוף.

תפקיד אברי הפנים בתנועה בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להגביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה.

כל המתואר כאן מתייחס לקשר בין שרירי הפנים לבין עצמם. מערכת קשרים נוספת ובלתי נפרדת קימת בין 

שרירי הפנים לשרירים טבעתיים בחלקים אחרים של הגוף, לדוגמה: נשים שמתקשות לחוש את הסוגר 

הקדמי נעזרות בתנועת העיניים, השיפור בתחושה משפיע לטובה על שיפורים בהפעלת הסוגר הקדמי 

ובתנועתו. קשרים אלו אינם קבועים, לכל אדם רגישויות אחרות ועזרה שייחודית לו יכולה להפעיל את הגוף הן 

לצורך ריפוי והן לצורך שיפור התנועה.

תנועה כטיפול מונע כאב ומפיג כאב בשיטת פאולה

נוסף לשרירים הטבעתיים הנראים ומורגשים כטבעתיים (עיניים פה וכו'). כוללת הפעילות בשיטת פאולה תנועה של שקעים. השקעים נמצאים במרכז כפות הידיים וכפות הרגליים ובשלושה מקומות לאורך עמוד השדרה: בצואר, בין השכמות ובגב התחתון. הפעלתם מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים. אחת הדרכים להפעיל את השקעים היא לעודד תנועה חופשית שדרושה לטיפול בבעיות במערכת הגב והשלד. השפעתה של תנועה חופשית זו על הרפיה כללית מקלה על כאבים ממקורות שונים ואף משחררת אותן לחלוטין.

הייחודי להנעת השקעים הוא השפעתם המיטיבה על מצבי כאב עם אנשים המתקשים לנוע מסיבות רבות. המגע בשקע וכוונתו של הגוף לשחזר את ההרגשה המתעוררת דרך המגע מאפשרים תנועה משחררת ומשפרים את יכולת התנועה מתוך השקעים ובאזורים אחרים בגוף.

שיפור התפקוד המיני של נשים בעקבות תרגול שיטת פאולה-תוצאה נלוית במחקר

שינויים בתפקוד מיני של נשים לפני ואחרי סדרת שיעורים בשיטת פאולה נבדקו באמצעות שאלונים שהיו כלולים במחקר כמותי על בריחת שתן. לנושא לא ניתנה תשומת לב נפרדת במהלך התרגול לצורך שליטה בדליפת שתן. 

השינויים שנמצאו בתפקודן נבדקו רק על בסיס השוואה בין תשובותיהן לשאלון טרם המחקר ולאחריו. השאלונים הראו שיפור ניכר אצל כל הנשים 

ההסברים לעניין זה קשורים גם לתחום הפיזיולוגי וגם לתחום הרגשי. מובן ששינויים בחוזק ובגמישות שרירי רצפת האגן שתורגלו בהקשר של בריחת שתן במאמץ השפיעו גם על יכולתם של שרירי האזור להתכווצויות מכוונות וספונטניות. וככל שעלו יכולות הכיווץ כך חלו גם שינויים באיכות חיי המין. 

הסבר נוסף הוא בתחום הפחות מובהק שבין הפיסי לרגשי, מידת הרגישות המשתנה אצל נשים וגברים להפעלה מודעת של הפתחים ולשילוב בין הזדמנויות שעולות במהלך החיים כך מתעוררות אפשרויות תנועה חדשות שנלמדות בשיטת פאולה ומשפיעות רבות ובאופן לא צפוי.  

התרגול הכולל מעלה את היכולת לחוש את הפתחים ולהפעילם באופן רצוני. לדבר זה יש השפעה פסיולוגית ופסיכולוגית כאחת, מתוך השינויים בקשר עם הפתחים יכולות נשים רבות לשנות את התנהגותן המינית בין אם הדבר מתבטא באופן הכיווץ, בגיוון יכולות התנועה או במודעותן לעצמן בזמן הארוע. לכל אחת מאפשרויות אלו ולכולן יחד יש השפעה מיטיבה.

יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות הגדלת הערמונית

 ההשפעה של שיטת פאולה על אדם הסובל מהגדלת הערמונית יכולה להתבטא במספר רמות:

העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן,

שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר

שיפור מידת ההתרוקנות של השלפוחית

שינוי רמת הטונוס של השרירים והסוגרים

בנוסף יכולה שיטת פאולה להיטיב את מצב המטופל עקב השפעתה על בעיות נוספות כמו עצירות כרונית שלעתים מוסיפה לחץ משלה על בלוטת הערמונית.

יעילות השיטה כשיקום לאחר ניתוחים נחוצה במיוחד במצבים של איבוד שליטה במערכת השתן.

שילוב שיטת פאולה לפני הניתוח ומייד לאחריו יכולה לקצר את שלב ההחלמה

הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ללא מגע. לעתים הפעלת העיניים ואצבעות הרגליים תהיה חלק מרכזי משיפור התפקוד משום שלשרירים אלו יש השפעה על הסוגר הקדמי ועל העלאת רמת הכיווץ שלו. אפקט המטוטלת שיווצר יוכל לעורר שרירים נוספים ולהשפיע על מערכות אחרות הקשורות להפרעות הפרוסטטה כמו עצירות.

תנועה לא מתוכננת בשיטת פאולה לתחזוקה, מניעת כאבים והפגת כאבים

אגרוף ידיים ופתיחתן היא תנועה מוכרת והתרגיל אינו נראה ייחודי לשיטת פאולה, הייחודי לשיטה הוא אגרוף לא כוחני, קצב איטי ולא קבוע והעדר התאמה בגובה הנחת הידיים. קשה לתאר בכתב באופן מדויק כיצד ניתנת הדרכה במפגש של מטפל ומטופל לשנות את מיקום הידיים ואת כיוון ההנחה של כפות הידיים כדי לשחרר את הגב. מובן שהתחושות המשתנות בגב ובכתפיים הן העיקר בהכוונה זאת. לדוגמה כאשר מתרגלים סובלים מכאב בגב העליון או בכתפיים הנטייה הטבעית שלהם תהיה למקם את הידיים לצידי הגוף כך שכפות הידיים תהינה בגובה מפרק הירך. זו נטייה בריאה משום שאין סיבה לפעול נגד הגוף ולהפעיל כוח. 

תפקיד המטפל בכל מפגש חדש או בעקבות הכרות עם מטופלים הסובלים מבעיות גב הוא לכוון את המטופלים לשינוי מדורג של מיקום הידיים. ככל שלמטופל יהיה נוח לנוע כלפי גובה הכתפיים כך יוכל לשחרר את הכתפיים, הגב והזרועות.  בו זמנית כדאי לשים לב לכיוון ההנחה של כפות הידיים, אם יבחרו מתרגלים להניח את הידיים כך שכפות הידיים פונות לרצפה מוטב שינסו בהדרגה לכוון את גב היד אל הרצפה ולאפשר לכתפיים תנועה משוחררת יותר.

הרפיה ופורקן לא מיניים בשיטת פאולה

תנועה בשיטת פאולה מעודדת פורקן ושחרור המתבטא בכמה אופנים מוכרים: פיהוק, תנועה חופשית, בגוף כולו ובאברים שזקוקים לכך במיוחד. תגובות אחרות שהן סוג של פורקן הן רעד, חום במקום מסוים, צורך לגרד,

חשוב לא לצפות לתגובות כלשהן ולהבין שלכל אדם תגובות אחרות וכל תגובה רצויה

הצורך לפהק הוא אחת התגובות הנלוות השכיחות יחסית.פיהוקים עוזרים להארכת הגב והעורף להעמקת הנשימה, לשחרור אזור הסרעפת, להארכת המפרקים ותנועה פחות מוכרת בהם ועוד. הצורך לפהק ותגובות אחרות המבטאות פורקן יכול לעלות מתוך תנועה של שרירים שונים כמו עיניים, פה, ידיים וסוגרים בין אם הצורך של המטופל הוא בעניין מוגדר ובין אם לתחזוקה כללית של הגוף.

חוקיות התנועה של שיטת פאולה והופעתה בהריון ובלידה

תנועה ברוח שיטת פאולה מאפשרת לכל אדם לחוות הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד ולהכיר את האופן שבו עוזרים השרירים הטבעתיים אלו לאלו לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). ככל שהאדם המתרגל מנוסה יותר כך משתכללת יכולת הפעולה העצמית של הגוף, הן לפי צורכי הגוף והן במהלך תרגול. בזמן הריון ובלידה הגוף מגיב באופן משוחרר יחסית למצבים רגילים. התגובות המשוחררות מאפשרות לגוף לארגן את עצמו לפי צרכיו ולא בהכרח לפי החשיבה. 

 במהלך ההריון קבוצות התרגילים החשובות ביותר קשורות בהעמקת הנשימה, בתנועה המאריכה את שקעי עמוד השדרה כדי למנוע קיצורים שנובעים משינוי משקל הגוף, משינויים ביציבה ולצורך מניעת כאבים המתעוררים בעקבותיהם. קבוצה אחרת של תרגילים מכוונת לחיזוק רצפת האגן ולמניעת היווצרות בעיות במערכת העיכול. זאת משום שיכולות הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מקלות על היולדת במהלך הלידה ומסייעות לה לשלוט בתנועותיה ולהיות פעילה גם במצבי כאב וקשיי תנועה הנובעים מהתנאים האוביקטיביים של מצבה.

יש נשים שתנועה לפי עקרונות שיטת פאולה משרתת אותן בלידה ללא התערבות נוספת ואחרות מצליחות לחוות לידה קלה יחסית בזכות תרגול המכוון ללידה עצמה בלבד.

שיטת פאולה כריפוי וכתחזוקה לגוף

שיטת פאולה מיועדת לצרכי ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא גם יחד. תחומי ההשפעה של השיטה מוכרים יותר במצבי שיבוש של מערכות העיכול הנשימה והשתן.  במצבי מעבר הקשורים בגיל אצל ילדים ומבוגרים יכולות להתעורר הפרעות תפקודיות. אצל ילדים הדוגמה הנפוצה היא גמילה מטיטולים שבעקבותיה חלק מהילדים מפתחים עצירויות. בין מבוגרים דוגמאות למצבים כאלו הם לידה ומצבי שינוי ברצפת האגן המתרחשים אחריה. צורך בחיזוק השלד או רצפת האגן לאחר ניתוחים. מניעת נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה עם עלייה בגיל.

השימוש בשיטה כמקדמת אורח חיים בריא נפוץ בין אנשים שנהנים מהתנועה החופשית שהשיטה מזמנת, בין אם מעצם הצורך בתנועה על מזרון ובין אם מתוך הפנמת היכולת ל"טפל בעצמם" כאשר נהיגה ממושכת, ישיבה לא נוחה או מתחים אחרים המתעוררים בגוף דורשים הרפיה.

ריכוז גופני ומחשבתי, רגיעה והתמקדות בגוף

שיטת פאולה משפיעה לטובה על ריכוז גופני, רגיעה וריכוז מחשבתי. כיצד ניתן להסביר זאת? 

המונוטוניות הדרושה בתרגול מפנה את המחשבה מעיסוק הקיים בשיטות אחרות לגבי התנועות שצריכות להיות ברצף מסוים.

ההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף תחושות חדשות.

ככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו. 

בשלבים שבהם הגוף נע מעצמו  נדרשים שקט וקשב לגוף.

הפעלת הגוף בשרירים טבעתיים זוגיים (עיניים, כפות ידיים וכפות רגליים) תורמת לארגון מרכז הגוף

     תרגילים להדגמת החלוקה המוזכרת למעלה:

1. כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והאחרת מתכווצת. מוטב לאפשר לשרירים לנוע לפי נטייתם ולא למנוע משרירי הפנים בצד המתכווץ לעזור לעין כדי להקל על תנועתה.  בתנועות הפנים הלשון יעילה ביותר ביצירת מניפולציות פסיולוגיות.

2.       כיווץ הסוגר הקדמי מתוך מחשבה שהסוגר דומה לפה ולכן ניתן לכווץ אותו לסרוגין. חלוקת הכיווץ לשני צדדים ימין ושמאל אינה כדי למנוע תנועה בצד שלא מתכוונים לכווץ אלא לכווץ צד אחד באופן מיוחד. יש מניפולציות שונות המעודדות תנועה בסוגר הקדמי באופן מחולק, לדוגמה: הפעלת הידיים בתנועות דומות למשיכה של הצד המתכווץ, הטיית כף רגל ימין אל מרכז הגוף בזמן שכף רגל שמאל נשארת במקומה והחלפה בינהן.

בשיטות אחרות כגון יוגה ושיאצו מכוון המעבר בין הפעלת צד אחד לאחר בעזרת הנשימה, הריכוז המחשבתי מסייע לתנועה והתנועה מחזקת את הריכוז המחשבתי. בשיטת פאולה לא נהוג להבדיל בין המחשבה והגוף משום שהשאיפה היא לשחרר את המחשבה ולתת לגוף לנוע מעצמו למרות שהבסיס לתנועה יכול להיות תרגול מוגדר.

עקרונות שיטת פאולה, השיבושים שביכולתה לרפא, ועוד

עקרונות שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים  הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שכל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. החזרת השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה תעשה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים. התרגול מעורר בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות.

השיבושים שביכולתה לרפא

שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות שליטה ושליטת יתר במערכת השתן ובמערכת העיכול, בכאבים אורטופדיים: כאבי צוואר, כתפיים וזרועות, כאבי גב ובכאבי ראש לסוגיהם. 

דרכי העבודה של שיטת פאולה

הטיפול היחידני נעשה דרך תרגילים המפעילים את השרירים התקינים. רוב העבודה נעשית בשכיבה כאשר המורה  מכוון את המטופל ללא מגע פיסי. התרגולים בין השיעורים חשובים גם הם ומאפשרים למטופל להמשיך ולעבוד באופן עצמאי בעתיד.

למי מתאים הטיפול הטיפול מתאים לילדים הסובלים מבעיות שליטה בסוגרים ולילדים עם קשיי נשימה. לנשים ולגברים בכל הגילאים הרוצים להשתחרר מכאבי גב ושרירים, לנשים הסובלות מצניחת רחם ושלפוחית, ובריחת שתן בעקבותיה, לנשים הרוצות הכנה ללידה ועוד

עמדות מוצא ותנועת אצבעות הידיים בשיטת פאולה

כיצד מסייעת שיטת פאולה להרפיית רצפת האגן

התנועות שמסייעות למתחילים בתרגול שיטת פאולה לחוש את השרירים הטבעתיים הן פתיחה וסגירה. רוב המתנסים בכך בהתחלה מפעילים את העיניים, הנחיריים, הפה והלשון, כפות הידיים והפתחים ברצפת האגן בתנועות פתיחה וסגירה בכיווןן אחד, קו האורך או מלמעלה כלפי מטה וממטה כלפי מעלה. כאשר מכוונים אנשים להוסיף לחשיבתם על פתיחה וסגירה כיוון אחר של הפעלת אברים אלו כמו קו הרוחב, נוספת קלות בהפעלת הפתחים ומתעורר עניין לקשר בין הכיוונים ובין הפתחים. כמו כן נעשית הפעולה ללא מאמץ לאחר שמבינים שתשומת הלב ליכולות שונות של השרירים חשובה יותר מהצורה או היקף התנועה.

תנועות הכיווץ והשחרור הנלמדות בשיטת פאולה הן קבוצה אחרת שמאפשרת למידה של יכולות הגוף, בשיטת פאולה מציעים למתרגלים לא לעצור הצטרפויות של תנועות באברים אחרים. בדרך כלל השרירים הסמוכים לשריר שאנו מנסים לכווץ מגיבים תחילה, בין אם הם שרירים טבעתים ובין אם מדובר בשרירי הפנים, הצואר, הגב, הבטן או שרירי הגפיים.

מקור החשיבות של הצטרפות שרירים טבעתיים היא ביכולת של הקשרים בינהם לשפר תחושות שאבדו, מי שמתנסה בהפעלת שריר טבעתי ולא חש שמתרחשת תנועה ואחר כך מנסה לעורר את התחושה בעזרת שריר טבעתי אחר מבין את החשיבות של התחושות לצורך הפעלת השרירים.

לעתים העדר יכולת הרפיה נובעת מהעדר תחושות, מאחר שהתקשורת בין השרירים הטבעתיים מעודדת תחושות שהשתבשו קל יחסית דרך שרירים טבעתיים אחרים להרפות שרירים מכווצים באופן קבוע.

הרפיית שרירי רצפת האגן

מקובל לחשוב בטעות ששיטת פאולה מתמקדת בכיווצים בלבד ולא יכולה להתאים להרפיה בכלל ולהרפיית רצפת האגן בפרט. נשים המחפשות טיפול בבעיות כמו ספאזם של השלפוחית, כיווץ יתר של הנרתיק, כאבים לאחר לידה וכו יכולות להעזר בשיטת פאולה מכמה סיבות:

1.      הרפיה כפעולה מכוונת אינה קלה ליישום, לעומת זאת הרפיה לאחר כיווץ או מתוך תנועת איסוף ושחרור מובנת בקלות ברוב אברי הגוף,

2.      נשים המתקשות באיסוף ושחרור רצפת האגן כתנועה אחת יכולות להכיר את התנועה דרך הפעלתה בשרירים טבעתיים כגון: עיניים, פה, ידיים.

3.      אצל אנשים רבים, גברים ונשים הקשר בין השרירים הטבעתיים מתעורר בתרגול שיטת פאולה. אצל חלקם בפעם הראשונה שהם לומדים את השיטה ואצל אלו שלא הגיבו בקלות יכול המנגנון להתעורר לאחר כמה מפגשי תרגול או באופן יזום

4.      ההסבר בסעיף שלוש מתאר כיצד יכולה אישה לשחרר את שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים טבעתיים אחרים. לתאור זה כדאי להוסיף את היכולת לשחרר את שרירי רצפת האגן דרך שרירים בסביבתם, בעזרת הפתחים ובעזרת היכולת לדמות את הפתחים ברצפת האגן כשרירים שאינם בהכרח עגולים, כלומר לשלב בין שינוי החשיבה והשימוש בשרירים אחרים.

ארגון התנועה בשיטת פאולה לפי נושאים

בטיפולים יחידניים לא נעשה תכנון מראש בשיטת פאולה, התרגילים נבחרים בהתאם לצרכים של המטופל, תגובותיו לתרגיל שקיבל והמצבים שהוא מתאר מהתנסויותיו בתרגול עצמי, הצורך לתכנן קיים בשיעורים קבוצתיים. חלוקת התרגילים לפי קבוצות מוצגת כאן לאחר שבעבודה קבוצתית היה צורך בארגון התרגילים. זוהי דוגמה ששמה דגש על ארגון מחשבתי ומתודי, קשה לתרגל את שיטת פאולה בלי להכיר את התרגילים הבסיסיים, לאחר שמתבססת תנועה בהם ניתן ביתר קלות ללמוד את התרגילים שמשויכים לקבוצות האחרות

תרגילים בסיסיים: כיווצי פה, כיווצי עיניים,כיווצי ספינקטר קדמי בתנוחות שונות,  ש ארוך,

תרגילים שמשנים את זוית האגן: הפרדה בין סוגר קדמי לסוגר אחורי, שימוש בעמדות מוצא שונות, תנועה של סוגרים בעזרת כפות הרגליים, כפות הידיים ועודעבודה שמעבירה תנועה בין שני צדי הגוף: יד יד, עין עין, שילוב בין שניהם,שילוב בין חיזוק הגב וחיזוק רצפת האגן: כיווצים מסוימים גם מאריכים שקעים וגם מחזקים סוגרים. שינויים בחשיבה: הפעלה מינימלית ולא רק "חיזוק",תנועה חופשית בכפות הידיים ובשקעים שבעמוד השדרה.

שחרור רצפת האגן והפתחים לצורך חיזוקם

כנהוג בשיטת פאולה תרגול מרחוק הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה ויעיל כמו הפעלה ישירה.

פתיחה של הפה היא דוגמה לאפשרות שחרור מרחוק. לכאורה זו פעולה שגרתית ומוכרת בתפקודים רבים. אך אנו לא נוטים לעשותה באופן מכוון. אם פותחים את הפה מעבר למידה הרגילה ובצורות שונות. כמו להרחיק את השפה העליונה מהתחתונה עד כמה שניתן יותר, חשים מתח או מאמץ וכדאי להפיגו  על ידי חשיבה לרוחב כלומר לכוון את הפתיחה לשני צדי הפה. אם פותחים לאורך ולרוחב באותו זמן וחוזרים כמה פעמים על התרגיל ניתן לשנות את צורת הפתיחה ע"י כך שמשנים את סדר הכיוונים

אפשרויות נוספות להביא לפתיחה הן: דחיפת הלשון כלפי מטה כלומר על ידי הנחתה בין השיניים התחתונות לחניכיים, כך שהלשון דוחפת את הלסת והפה נענה. שחרור הלשון יגרום לפה להיסגר מעצמו. 

 ניסיון להרחיב את הסוגרים שברצפת האגן מוטב שיעשה בעזרת דמיון או שרירי הפנים. זו פעילות קשה יחסית לפתיחות הקודמות מסיבות פיסיולוגיות ורגשיות גם  יחד. צורה אחת להרחבת פתח הסוגר הקדמי היא כאשר הברכיים מתחילות את התנועה. קל יותר לעשות זאת בברכיים עומדות לכיוון התקרה כאשר שוכבים על הגב. במהלך הרחקת הברכיים אפשר לדמיין את הסוגר או את השרירים שסביב.צורה אחרת נעשית כאשר הברכיים מוחזקות ע"י הידיים אל הבטן והידיים מניעות את הברכיים. אפשר לדמיין שהסוגר מנסה להיפתח לרוחב, להחזיר את הברכיים בעזרת הידיים למצב קרוב  ולחזור שוב על הרחקת הברכיים בעזרת הידיים. בשלב זה ניתן להתחיל את התנועה של הסוגר הקדמי ואז להוסיף תנועה דומה בפה.

השואה בין כיווצים לאחר פתיחות כמו אלו שהוסברו כאן לבין כיווצים ללא הכנה יכולה להבהיר לכל אישה את מצב המתח או השחרור של שרירי רצפת האגן וכן לעודד ביטחון בתרגול האישי המתאים לכל אישה.

טיפול בחולשת שרירי רצפת האגן לפני ואחרי התערבות כירורגית על ידי שיטת פאולה

נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מדליפת שתן, אצירת שתן, עיכול בלתי תקין והדלדלות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק כגוש מטריד. התופעה מוכרת לרופאים ואנשי מקצוע אחרים, הערכות המחקרים נעות בין חמישית לרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים ואף עולות עד ארבעים אחוזים ויותר מעל לגיל חמישים. הנתונים מראים על 20% מעל גיל 40 ו 40-50% מעל גיל 60. 
אחת הבעיות הקשורות בהתערבות ניתוחית היא הקשר בין תקינות המיקום של הנרתיק וצואר הרחם, השלפוחית וצינור השתן וכן החלחולת הקשורה למערכת העיכול. התרופפות דופן הנרתיק משפיעה לרעה על שלפוחית השתן וזו האחרונה נחוצה לתקינות המיקום של אברי מערכת העיכול בחלק האחרון שלהם ובמיוחד לתפקוד מלא של צינור העיכול.

אחת הסיבות השכיחות לדליפת שתן הנה תופעה הקרויה צניחת רחם. הרחם והשלפוחית הם איברים שכנים, ולכן מפעילים לחץ זה על זה, במצבים שצניחת הרחם גורמת להימצאותו מתחת לשלפוחית יכולה להיגרם אצירת שתן וכשהרחם לוחץ על השלפוחית נגרמת לעתים דליפת שתן, דחיפות ותכיפות בהליכה לשרותים ועוד...

היתרון של תרגול שיטת פאולה הוא יכולתו של הגוף לשנות את מיקום האברים הפנימיים הבלתי רצוניים. לתופעה זו יש הוכחות בשטח למרות שאין לה הסבר. 

שינוי מיקומם של אברים פנימיים משפיע על אחרים, זוהי מגבלתם המרכזית של פתרונות ניתוחיים

תזכורת מילולית, מילות קוד וזכירה פיסיולוגית

נשים רבות מתקשות לפנות זמן לתרגול שיטת פאולה או לשימוש בתרגילים הכרחיים בחיי היום יום.

קודים כמו: "לשון מופנית אל החיך", "הצמדת אצבעות", או מילה שכל אישה בוחרת לעצמה ומיחסת לה משמעות עמוקה בהיותה שלה בלבד הוכיחו את כוחם בעבודה עם נשים שבחרו ללכת בדרך זו.

ההמשכיות של לימוד תנועתיות מסוימת בגוף יכול להתקיים דרך המשגת התנועה.מילה שאדם בוחר כדי להזכיר לעצמו את עבודת השריר תיצור הדהוד פסיולוגי חלקי. לאחר שאדם התנסה בתרגול שרירים כמו הלשון, הפה והעיניים כדוגמה, מספיקה מילה כדי לעורר בגוף שהות ותשומת לב. זאת בעזרת תנועה קלה המתעוררת בגוף.

שינויים מקצועיים ותפקודיים, הכנה לשינויים ולמצבים בלתי צפויים בתחום המקצועי והאישי בעזרת שיטת פאולה

שינויים הם עניין מרתק לאחדים ומאיים לאחרים, ההתנסות בשינויים מקצועיים ואישיים נדרשת מדי יום ביומו במסגרות מקצועיות, בחיי המשפחה, במפגשים עם עולם ערכים שונה או בצורך לשאת ולתת עם אנשים שאיננו מזהים את ערכיהם.

שינויים מחלישים את יכולת השליטה העצמית ומזמנים מצבי מבוכה. אנשים אומרים שלא מרצונם דברים שלא התכוונו להם, מתגלים בפני עצמם בצורות שאינן נעימות להם עצמם ולדימוי שלהם על עצמם. זהו מצב שמזמן יצירתיות מחשבתית ושפת גוף שעוזרת לנוכחות בעכשו.

השימוש בגוף כמקור לשקט פנימי יכול לסייע לאנשים להשיג מרווח זמן קצר לעצמם כדי לארגן אסטרטגיות לביטוי מדויק יותר למצב החדש. לימוד כושר השליטה בשרירים שאינם נראים לעין ושימוש בהנעה עדינה שלהם יכול לתת עוגן ומרכז למצבים מאתגרים.

לדוגמה הרפיית הפה בטכניקות שונות יכולה להרפות מתח פנימי וללמד אנשים כיצד להעזר בקול לצורך השפעה על ילדים ומבוגרים. רובנו מסתכלים על סביבתנו ללא הרף, הדבר מסייע לנו לחוש שליטה ביחס לסביבה, אלא שאיננו מודעים לכך שהמבט אל העולם שבחוץ יכול להשפיע על העולם הפנימי של הפרט המסתכל. התנסות בהפעלה מודעת של העיניים ופיתוח דרכי הסתכלות שונות היא כלי שיכול לנטרל חלקית את השפעת הסביבה.

דימויים מוטעים על תנועה חופשית ודיוק המושג לגבי שיטת פאולה

התרגול והתנועה החופשית שיכולה להתעורר מתוך תרגול שיטת פאולה נעשה כשכל הגוף מונח על הרצפה. לרוב אין הנחיות בשלב שבו המתרגל מתחיל לנוע מתוך התעוררות ספונטנית של גופו. תנועה זו נובעת מצורך שמתעורר או לא מתעורר בגוף האדם שמקשיב להוראות התרגול. כלומר גם מצב שאין בו תנועה של שרירים נראים לעין או שינוי מנח או שינוי מצג ומיקום אברי הגוף יכול להיות תנועה חופשית, הוא מבטא את הצורך של הגוף כפי שהגוף מבטא בתגובה להוראות. הצילומים ממחישים אפשרויות מגוונות לתגובות. 

כל זה נועד להסביר את ההבדל בין אסוסיאציות המתעוררות לרוב ביחס למילים תנועה חופשית לבין תנועה חופשית בשיטת פאולה. התנועה החופשית יכולה להיות שונה בין משתתף למשתתף ובין מנחה למנחה כאשר היא המאורגנת כמפגש לא קבוע של אנשים. המושג מובן באסוסיאציות של רבים כתנועה בעמידה, בתגובה למוסיקה או להצעות המנחה, זהו מצב לא צפוי ואנשים שאינם מרגישים בטוחים בתנועה לא נענים בקלות להרשם לסדנאות או טיפולים שהמילה תנועה חופשית מוזכרת בהם.

כוכבי ים והדמיון בין תנועתם לתנועת כפות הידיים והרגליים של האדם

 כוכבי ים יכולים להדגים אתמערכת היחסים בין מרכז כף היד לבין האצבעות ובין מרכז כף הרגל לבין הבהונות.
הקשר בין מרכז הכוכב לקצוות מקדם את תנועתם על פי עיקרון לכפות הידיים והרגליים, בתנועתם של רקדנים שגמישות כפות הרגליים שלהם מאפשרת לראות התקדמות על אצבעות כפות הרגליים בלבד ניתן להבין שהחוזק מגיע ממרכז כף הרגל. אמנם ביכולתם של כוכבי ים לשנות כיווני תנועה וגמישות באופן שכפות הידיים והרגליים אינן יכולות אך ככל שעולה הגמישות של מרכז כפות הרגליים שלנו, בני האדם והיכולת להפעיל מתוכם את האצבעות ביתר חוזק ושכלול כך משתפרת יכולת ההליכה ומצב הגב שלנו.
בשיטת פאולה התנועה מתוך מרכז כפות הרגליים והידיים היא חופשית ולא מתוכננת, האפשרות לחפש את התנועה הרצויה מתוך ריכוז משנה לטובה את רמת הגמישות. 

הרטבה אצל ילדים וטיפול בשיטת פאולה

ילדים שמתקשים לשלוט בסוגר השופכה של צינור השתן בשינה או מתוך דחיית ההליכה לשרותים בזמן ערות נוטים לדחות את ההתייחסות למצב ולהדחיקו כמיטב יכולתם. הוריהם שמוטרדים מהבעיה מתקשים לטפל בה למרות שקיימות שתי שיטות מוכרות בתחום. רבים חושבים שסו בעיה רגשית ומעדיפים לטפל בה בעזרת פסיכולוג.
קשה לדעת מראש אם זהו מצב שמוטב לטפל בו רגשית או מתוך דגש על ערנות לגוף ותרגול השרירים כפי שנהוג בשיטת פאולה.
קשה גם לדעת מהו הגיל הנכון לטיפול אצל כולם משום שקצב ההתבגרות הרגשית אינו תלוי גיל.
מניסיוני בשיטת פאולה בעבודה עם ילדים בכלל ובנושא זה מוטב להורה לנסות לטפל החל מגיל ארבע. זאת משום שככל שהנושא דורש הסתרה חברתית נוספים רבדים לא הכרחיים ליכולת להתמודד.
כמו מבוגרים רבים כך גם ילדים נוטים לטשטש, להתנגד ולא באמת מעוניינים לפנות תשומת לב לנושא. זו הסיבה היחידה שקשה לטפל בעניין דרך הגוף. היחס במשפחה למצב והיכולת לקבלו יכולים להקל על הילד. האיזון בין קבלה והבנה שהנושא דורש טיפול  אינו קל אך תלוי בהורים יותר מאשר במטפלים

שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. רגיעה בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

חולשת שרירי רצפת האגן, תרגול השרירים וניתוחי כריתת רחם

נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מדליפת שתן, עצירות שתן, עיכול בלתי תקין והדלדלות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק כגוש מטריד.

אחת הסיבות השכיחות לדליפת שתן הנה תופעה הקרויה צניחת רחם. הרחם והשלפוחית קרובים זה לזה, לכן צניחת רחם משפיעה על מצב השלפוחית.

מחקרים בעולם כולו מראים כי רוב הנשים מטפלות בבעיה כארבע שנים בממוצע לאחר שהחלו לסבול מסמפטומים המפריעים לחיים ביום יום. הדבר גורם לעתים להחמרה שמאריכה את משך הטיפול הרגיל, (פזיותרפיה של רצפת האגן ושיטת פאולה). לעתים ההחמרה מחיבת פתרון ניתוחי. אך הניתוח לא מסייע לשרירי רצפת האגן לשוב לתפקודם המלא והתקין ללא תרגול רצפת האגן. הניתוחים המוצעים לנשים הסובלות מדליפת שתן, או מהתרופפות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק משנים את מקום האיברים הנידונים אך אין ביכולתם להחזיר את שרירי רצפת האגן לאלסטיות ולחוזק הדרושים לאחר הזנחה של שנים. האכזבה על אף הצלחת הניתוח יכולה להימנע אם אופציית הניתוח תוצג לנשים אלו בשילוב הפניה לחיזוק שרירי רצפת האגן  כהשלמת הפעולה הניתוחית.