מתיחת הגוף בשיטת פאולה

אגרוף ומתיחת כפות ידיים לסרוגין נשאר כתרגול מקומי אצל חלק מהאנשים וכתנועה המובילה למתיחת הידיים והגב אצל האחרים. המתיחות הללו משחררות כאב ומעודדות שחרור כללי של הגוף

איך תבחרי בין שיטות שונות לחיזוק רצפת האגן

רוב שיטות התנועה למיניהן החל מיוגה דרך פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שהנעת אזור האגן תוך כדי כיווצו בנפרד או בשילוב הבטן, הירכיים ועמדות מוצא שונות לתנועה נעשית הרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.

חשוב להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי כחלק מתחזוקה של הגוף ומניעת בעיות להחלשות שיכולה להתרחש לאחר לידה ובמיוחד בין אלו לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה על צרכיהן.

קבוצת תרגילים בשיטת פאולה המתיחסת לעיניים

ידיים על העיניים

כיווצים קלים של העיניים

לחיצת העפעפיים העליונים

כיווצים חזקים של העיניים תוך כדי החזקת הברכיים

כיווץ עין עין לסרוגין

תרגיל להעמקת הנשימה בשיטת פאולה

המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה. 

שיטת פאולה ובעיות עיכול

מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.

הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ותרגילים להרפיית הכאב.

"החופשי של שיטת פאולה"

"החופשי" של שיטת פאולה יכול להראות כמו חלק מיצירי הזכוכית שבצילום. אם תחשבו על אדם אחד שגופו עובר בין מצבים תנועתיים שונים, אם תדמו חלק מצינורות הזכוכית המנופחים לתנועה אלו בין המצבים שנוצרים במהלך תרגול שיטת פאולה. 

דימויי גוף מתוך גנו של צ'יהולי-הערות משיטת פאולה

רובנו נוטים לחשוב שעמידה ישרה כפי שמדגימה עבודתו של צ'הולי בקוי זכוכית יפה ובריאה יותר. תרגול רצפת האגן מעודד הטיות של השלד בתנועה ומגן עלינו ממתחים שנוצרים בעקבות משיכת הגוף כלפי מעלה. כדי לשלב בין המתיחה המחשבתית כלפי מעלה לארגון בריא יותר של הגוף רצוי לדמיין את הגוף בתנועה או יציבה כשרצפת האגן מכוונת את תנועת הגב, לדוגמה-הטיה קלה של האגן לאחור תיצור בסיס יציב יותר וגמיש יחסית למחשבה כלפי מעלה.

טיפול בשיתוק מוחין בשיטת פאולה

חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. 

העיקרון התנועתי של שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על רצף של תנועות ותרגילים פשוטים המניעיים את השרירים הטבעתיים. לכל אדם שרירים חלשים יחסית, ושרירים חזקים יחסית. השיטה מלמדת כיצד להעזר בשרירים החזקים להפעלה יעילה יותר של השרירים החלשים. העיקרון המוביל בשימוש זה הוא הקשרים שגילתה פאולה גרבורג בין השרירים הטבעתיים. הפעלה מונוטונית של שריר אחד יכולה לעורר תנועה ספונטנית בשריר אחר, פעמים רבות התנועה הספונטנית מתעוררת במקום הזקוק ביותר לשיפור.

תרגיל משיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

אחת הדרכים להפיק כיווצים חזקים כוללת העזרות ברגליים. דחיפת הרגליים אל קיר כאשר הברכיים יוצרות זוית של 90 מעלות ו מחזקת את היכולת לכווץ את הסוגרים. מתרגלת המעוניינת להפריד בין הסוגרים הקדמיים לאחוריים בתרגיל זה יכולה לשנות את דרך הנחת כפות הרגליים על הקיר. כאשר העקבים מורחקים מהקיר והבהונות נלחצות לקיר עולה האפשרות להפריד את הסוגרים הקדמיים ולכווצם יותר מאשר את האחוריים. לעומת זאת כאשר העקבים הם שנלחצים והבהונות מורחקות הכיווצים מופנים לסוגר האחורי.

אין צורך להתחיל את שתי הפעולות, הכיווץ ודחיפת הקיר בו זמנית, ניתן לבחור איזו פעולה תהיה הראשונה ואיזו השניה בסדר.מומלץ לבחור על ידי השוואה.

הנעת גפיים דרך קשרים בין שרירים טבעתיים

ייחודה של שיטת פאולה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר גפיים המתקשות בתנועה נעות בעקבות תנועתן של גפיים קלות יחסית בתנועה. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. 

תרגילי פאולה לנשים בהריון

 ניתן לחלק את התרגילים של שיטת פאולה למספר קבוצות. ארבע מתוכן חשובות לנשים בהריון. קבוצות התרגילים החשובות ביותר לנשים בהריון ללא התייחסות לצרכים אישיים קשורות בהעמקת הנשימה, בתנועה המאריכה את שקעי עמוד השדרה כדי למנוע קיצורים שנובעים משינוי משקל הגוף שינויי יציבה ובמניעת כאבים המתעוררים בעקבותיהם. קבוצה אחרת של תרגילים מכוונת לחיזוק רצפת האגן ולמניעת היווצרות בעיות במערכת העיכול. זאת משום שיכולות הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מקלות על היולדת במהלך הלידה ומסייעות לה לשלוט בתנועותיה ולהיות פעילה גם במצבי כאב וקשיי תנועה הנובעים מהתנאים האוביקטיביים של מצבה.

נשימה בשיטת פאולה

המתרגל/ת ימקמו את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעבירו את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורשי כפות הידיים נשארות צמודות לגוף ותנועת אצבעות הידיים מתבססת על מיקום קבוע של שורשי כפות הידיים, תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הסוגרים האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

התנועה שהידיים מעוררות מניעה את בית החזה ומתרכזת בו. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה.

רצפת האגן ושיטת פאולה

המרכיבים התנועתיים בחיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה הם: שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול מתייחס לסיבות ולמצב גם יחד.  על ידי הגמשתם של הסוגרים מתחזקים שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן בתרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. 

הפרדה לצורך חיזוק ברצפת האגן לפי שיטת פאולה

היתרון של חיזוק האגן באמצעות שיטת פאולה הוא הטיפול בכמה מערכות בו זמנית. מאחר שמערכת אחת מחלישה את האחרת החיזוק המשולב מונע החלשויות חוזרות ובונה מערכת הרגלים חדשה בגוף ובהתנהגותו. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הסוגר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הסוגר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שממנו סובלות נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

שחרור ותנועה כטיפול מונע כאב בשיטת פאולה

נוסף לשרירים הטבעתיים הנראים ומורגשים כטבעתיים (עיניים פה וכו'). כוללת הפעילות בשיטת פאולה הנעה של שקעים. השקעים נמצאים במרכז כפות הידיים וכפות הרגליים ובלורדוזות שלאורך עמוד השדרה.

הפעלת השקעים מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים. הפעלת השקעים מעודדת תנועה חופשית, זו תנועה לא מתוכננת או מחשבתית שדרושה לטיפול בבעיות במערכת הגב והשלד ובטיפול בילדים. השפעתה של תנועה חופשית זו על הרפיה כללית גורמת ליעילותה לצורך הקלה על כאבים ממקורות שונים.

שיטת פאולה והכנה ללידות

תרגול שיטת פאולה יעיל בארבעה מצבים השייכים להגדרה "הריון ולידה",

• תרגול לפני ההריון כדי להכין את הגוף לתנועה פאוליסטית
• תרגול במהלך ההריון כדי לחזק את רצפת האגן ולשלב בכנה ללידה והקלה בבעיות אופייניות לתקופה
• הקלה בבשיבושים במערכת העיכול ובמערכת השתן, כאבי גב. 
• במהלך הלידה שחמןש בתרגילים ללידה לפי שלביה 

טיפול בכאבי גב בשיטת פאולה

תנועה תרפויתית היא הדרך לאפשר לגוף שחרור מכאב, במיוחד מכאבי גב. התארגנות קבועה ונטולת כאב דרך תרגול, חיזוק של מפרקים ושרירים ותפקודם תוך כדי תנועה משנה הרגלים ומאריכה שקעים שבהם מצטבר כאב.  שיטת פאולה עוזרת לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף.  ניתן לתרגל באופן ממוקד וקבוע לבד בעקבות הנחיה או ללמוד שחרור תנועתי הנקרא "החופשי של הפאולה" תנועה אותנטית המתפתחת מתוך עמדת מוצא מסוימת המוצעת לתלמיד על ידי המורה. הייחודי בתחום החופשי הוא כאשר התלמיד פועל מתוך גופו ולא מתוך מחשבתו. אמנם למחשבה השפעה חיובית רבה על ארגון התנועה אך לצורך שחרור דרושה לגוף תנועה נטולת הכוונה מחשבתית.

שרירי רצפת האגן והשפעתם על הגוף בשיטת פאולה

הצילום של עצמות האגן יכול להמחיש לנו את תפקיד האגן והקשר בין האגן לבין חלקים הקשורים בו ומניעים את גופנו כגון: מפרקי הירכיים, הרגליים ועמוד השדרה. החלל המופיע בצילום בין העצמות הוא אזור הפעילות שבו נמצאים שרירים, רצועות ורקמות, אלו מניעים את האברים הפנימיים. תרגילי שיטת פאולה משנים את זוית התנועה וההחזקה של האגן דרך תנועת השרירים.

תנועות הסוגרים בשיטת פאולה עם דמיון

הכיווצים הנדרשים כדי לאמן את רצפת האגן עלולים להיות משמימים ומנותקים מהגוף כולו. לעתים יכול הדמיון לעורר את האזור ביעילות וקלות, נסו לחלק את הסוגרים הקדמיים לשני צדדים ולדמיין אותם בצורת פה, הפה יכול להתכווץ לסרוגין כל פעם יותר בצד אחד שלו. המעברים בין הצדדים מערבים את הגוף אם נעזרים בתנועות הברכיים וכפות הידיים בהתאמה לצד המופעל.

שרירים טבעתיים בפנים ושיטת פאולה

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים, העפעפיים, הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. הן בשרירי הפנים והן בהתכוונות לשרירים טבעתיים בחלקי הגוף האחרים מומלץ תמיד להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה

תרגיל להפעלת רצפת האגן דרך אצבעות הידיים

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה,

מהלך התרגיל: תנועת אצבעות הידיים מהצמדתן בכל יד בנפרד אלו לאלו להפרדתן. התנועה יכולה לעורר מקומות שונים בגוף לתנועה בקצב דומה. בין האברים הראשונים שנוטים לפעול נמצאים הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים והראש. חשוב לא להפסיק את תנועת אצבעות הידיים, התרגיל משתנה לעתים מעצמו אם התגובות הנוספות של הגוף מתווספות.

שחרור הגב וחיזוק רצפת האגן בתרגיל אחד

     הרחקת הברכיים זו מזו ותנועה איטית של אחת מהן לצד כאשר האחרת מחזקת עצמה את הרצפה (כדי להפעיל חלק מהסוגר הקדמי) ונוטה לצד מאוחר יותר מביאה לגלגול האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה לאחד הצדדים. הרגל שאינה נופלת עוברת בין כמה מצבים; מהצבתה במקום והקטנת התנועה שלה  ועד הטיה חלקית שלה לכיוון הרגל הנופלת. ניתן לחזור על התרגיל כלפי צד אחד כמה פעמים או לחזור ולהטות את הרגל לצד האחר לסירוגין. כיווץ חלקי של הסוגר הקדמי בתהליך זה מקל על מתיחת שרירי הירכיים הפנימיים, מעכב את הגלגול של הגב לצד הרגל הנופלת ומוסיף מתיחה של הגב לכיווץ ןלשחרור של האגן. 

טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים

• כשחושבים על כיווץ מוטב לדמיין אגרוף חלקי של כפות הידיים או על החזקת כדור.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבע והאמה מעודדת את היכולת לחוש את אזור הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי.

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הסוגר הקדמי לבין האחורי, מומלץ לא לכווץ את שני הסוגרים יחד. דחיפת הלשון אל מרכז בשפה העליונה עוזרת לחוש את הסוגר הקדמי בנפרד.

• כיווצים חזקים וממושכים מועילים פחות מכיווצים קלים במצבי חולשה.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

תרגיל משיטת פאולה מודגם בקולאז'

הקולאז' שיצרה חברתי מדגים בלי שידעה תרגיל חשוב בשיטת פאולה, כיווץ עיניים לסרוגין. מי שמתקשה בכך יכול להעזר בדחיפת הלשון בפנים הפה כלפי העין המתכווצת. מטרת התרגיל לארגן סימטריה בגוף ובפנים, לחזק מרכז גוף קדמי דרך הקשר שנוצר בין תרגיל זה לתרגילים אחרים במחלקים את הגוף ולאזן בין צדדים.

גלגול רגליים מעקבים לבהונות בשיטת פאולה

הציור על קיר המסעדה לקוח מהספר "החייל האמיץ שוייק", באופן מפתיע מציג הצייר תנועות הליכה בריאה ומייצבת. הנחת הרגל על העקב תחילה מספרת שגיבורי הספר מגלגלים את הרגליים מהעקבים לבהונות בהליכתם.

מניפולציות לצורך מיקוד תחושות בשיטת פאולה

הצמדת אצבעות הידיים בכל יד בנפרד מחזקת את המיקוד של המתרגלת בכיווץ הסוגר הקדמי

עמדות מוצא לתרגול סוגרים בשיטת פאולה

בשיטת פאולה נהוג לחפש את מנח הרגליים שבו כל אישה מרגישה בקלות כל אחד מהסוגרים בנפרד ויכולה לכווץ ולהרפות בנפרד. המתרגלת שבצילום בחרה לשכב ברגליים ישרות, הפניית הבהונות אל מרכז הגוף מעלה את איכות הכיווץ של הסוגר הקדמי.

חיזוק רצפת האגן באיורים משיטת פאולה

תנועת כפות הרגליים המוצגת באיורים מסייעת להפריד בין כיווץ הסוגר האחורי לכיווץ הסוגר הקדמי. ההפרדה מחזקת את הסוגר הקדמי שנוטה להחלש. האיור השמאלי מציג תנועה של הרגליים יחד. ניתוק העקבים מעודד את התחושות בסוגרים הקדמיים וניתוק הבהונות מעודד את ההפעלה של הסוגר האחורי. האיור הימני מציג תנועה לסרוגין. התנועה לסרוגין יכולה לסייע להפעלה של הסוגר הקדמי כאילו יש לו שני צדדים וכך לחזקו. ניתן לתרגל בישיבה כפי שהאיורים מראים. טוב יותר לתרגל בשכיבה כאשר הברכיים עומדות.

אימון רצפת האגן בשיטת פאולה

המתרגלת בחרה לכווץ את צד ימין של הסוגר הקדמי יותר מאשר את צד שמאל. הנחת הרגל על הכדור מאפשרת לה להניע את רגל ימין בחופשיות כולל תנועת פוינט בכף הרגל. תוך כדי בדיקת התנועה היא מקבלת עזרה מיד ימין בחיזוק התחושות על ידי דחיפת היד אל המזרון.

מעברים בין אזורי הגוף בשעת תרגול שיטת פאולה ותפקיד המטפל

תנועת הגוף בזמן תרגול של שיטת פאולה משתנה בכמה רמות, יש רמה שקשורה במקום שבו נעשה התרגיל. הפה לדוגמה משנה מעצמו את מידת החוזק של הכיווץ, הידוק השפתיים זו לזו או שינויים בצורת התנועה של כל אחת מהשפתיים.
רמה אחרת היא מעבר מהשריר שבו מתחיל התרגיל שרירים הטבעתיים הקרובים לו ועוד רמה נמצאת בהשפעה שיש לתרגיל על הגוף כולו ובעבודה החופשית שמתרחשת באופן לא רצוני.
חלק מהשינויים והמעברים בין הרמות יכולים להראות מבחוץ על ידי המטפל/ת. כשלומדים את השיטה בשלבים הראשונים נוטים המתרגלים לא לחוש את ההבדלים. ההצבעה מבחוץ חכולה לסייע להם לאפשר לגוף לנוע במיטבו.

אימון רצפת האגן בעמידת שש

בעמידת שש כאשר כפות הרגליים, הברכיים וכפות הידיים נמצאות על הרצפה נוח וטוב לאמן את רצפת האגן. הישבן והאגן חופשיים ואינם מתערבים בכיווצי הסוגרים הקדמיים. כיווצים אלו מחזקים את שרירי רצפת האגן ביתר יעילות כששרירים אחרים לא מתערבים

תמונת שלפוחית השתן ושרירי רצפת האגן

שרירי רצפת האגן מופיעים בתמונה זו כערסל שמחזיק את צינורית השתן, את שרירי השלפוחית שסביב לצינור ואת השלפוחית עצמה.
השרירים שסביב צינור השתן הם רצוניים ומופעלים בשיטת פאולה בדרכים מגוונות, יש להם השפעה בלתי מוסברת על יכולת השלפוחית להתרחב ולהתכווץ למרות שהיא שריר בלתי רצוני.

כיווץ או איסוף, חיזוק או אימון הכול על רצפת האגן

איך ניתן לכווץ את רצפת האגן באופן שאינו כוחני או מאמץ?

תשובות מעשיות והבנות תמצאו בקבוצה שתיפתח מחרתיים, יום שישי ה23.10 בשעה 9.00 בשריגים

סמדר-0544893772

כיווץ לצורך הרפיה בשיטת פאולה

מי שיודע לכווץ את השרירים הטבעתיים בגופו יודע גם לשחרר.
קביעה זו מבוססת על הקושי שיש לאנשים לא מעטים להרפת שרירים, הקושי נובע בין השאר מהעובדה שכאשר אין פעולה ברורה השחרור וההרפיה אינם מובנים לאדם ולגוף.
לעומת זאת כאשר הכיווץ מפעיל את הגוף בלי התערבות המחשבה יש הזדמנות לתנועה המנוגדת, ההרפיה להתרחש.

תרגיל מחיי היום יום

עמידה על קצות האצבעות כשהעקבים באויר היא דרך פשוטה לאמן את שרירי רצפת האגן. מי שמתקשה יכול להעזר בקיר

תרגול רצפת האגן כחלק מתנועה כוללת

תרגול רצפת האגן בשיטת פאולה מעביר פעולה מקומית לפעולה של הגוף כולו. המעברים נוצרים בחלקם ללא הכוונת המטפל/ת ובחלקם בעזרת הכוונה.

הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת מכמה עמדות מוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה בכיסא ללא ידיות, ישיבת צפרדע או עמידה. רוב המתרגלים זקוקים להתחיל בתרגול המבוסס על שכיבה כעמדת מוצא, זאת עקב ההרפיה הכרוכה בשכיבה והיכולת של הגוף להעביר ביתר  קלות תנועה ממקום אחד למשנהו במצבי שכיבה.

תרגול רצפת האגן מגוון יותר כאשר חושבים על תנועה מלאה של הגוף בהמשך לתנועת האגן. גלגול האגן  בצורה דמויית שמונה כשהדמיון מניח את המספר לרוחב האגן מעודד שחרור

קבוצת תרגילים המתאימים למצבי ישיבה

o       אגרוף לסירוגין של הידיים תוך הרחקת האצבעות אלו מאלו ביד שאינה מתאגרפת.

o       פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  

o       כיווצים של הסוגר האחורי (ספינקטר  אחורי במושגי שיטת פאולה) בקלות תוך מתן מקום לגב ואפשרות לשינויים של צורת הישענותו בעקבות הכיווצים.

o       הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.

תנועה של הסוגר הקדמי באופן מחולק בצילום

התרגיל צולם לקראת סיום הפניית צד ימין שמאלה. תרגיל זה מבוסס על חלוקת הסוגר הקדמי לשני צדדים בעזרת תנועת הרגליים. רגל אחת נשארת במקום כל עוד ניתן הדבר, רגל אחרת יורדת בחופשות. הרגל שנשארת במקום מזמנת כיווץ של צד אחד בלבד. הכיווץ של הסוגר צשתלב בהשרשת רגל אחת אל הרצפה.

הפעלת אצבעות הידיים לצורך תנועה מלאה של הגוף

העברת התנועה בכפות הידיים בכוח המחשבה אל הכתפיים גורמת לתנועה מלאה של הגב. חלוקת התנועה בין הידיים פעם לימין ופעם לשמאל מעבירה את התנועה מצד לצד. בדרך זו הכתפיים פעילות ומשחררות את השכמות.

תרגילי רוטציה בין צדי הגוף לחיזוק רצפת האגן

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים.
התנסות קלה בתרגילים כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, (כשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת), כיווץ סוגר קדמי צד צד, (על בסיס דמיון או תנועת כפות רגליים דמויית פוינט לסרוגין).העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. 

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית עזיבה וחזרה על הכיווץ או האיסוף מספר פעמים רב ככל שאפשר. ככל שתצליחו להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהן אתן מכווצות ישפיע התרגיל על אזורים נוספים ברצפת האגן. בדרך כלל לא מומלץ בשיטת פאולה להחזיק תרגיל זמן ממושך. במקרה זה ההחזקה הממושכת מיועדת להניע את השפתיים בכיוונים שונים או במידה משתנה ולכן היא נחוצה. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף באופן יזום כיווץ קל . עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תחושה ספונטנית. היא תתעורר בפעמים הבאות שתנסו לתרגל.

תרגילים לחיזוק הסוגרים

     

        

o       כיווץ חזק של העיניים בו זמנית עם הרמת הרגליים אל הבטן והחזקתן על ידי הידיים, ניתן לעזוב באחת את כל הכיווצים וההחזקות.

o       כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים אל הרצפה

o       לסרוגין: כיווץ עיניים כלפי האף בצרוף כיווץ ספינקטר קדמי בזמן החזקת כפות הידיים כלפי הרצפה, שלב שני יהיה כיווץ עיניים כלפי הרקת בצרוף כיווץ ספינקטר אחורי בזמן החזקת גב היד אל הרצפה, דחיפת הרצפה עדיפה באזור הזרועות ולא על ידי גב היד

o       איסוף הטבור כלפי המרכז של עצמו וחשיבה על קרובו אל הספינקטר האחורי

o       איסוף מדורג של מקומות המכווצים את הספינקטר הקדמי, לא הכרחי להפעיל את כולם יחד, עיניים מתכווצות לכיוון הגבות, לשון יוצאת ארוכה וצרה לכיוון השפתיים אך בלי לצאת מגבולותיהן, ספינקטר קדמי מתכווץ, כפות רגליים מכוונות זו אל זו אם הרגליים ישרות או שהבהונות נלחצות אל הרצפה אם הברכיים עומדות

o       כיווץ ספינקטר קדמי עם דחיפת רגליים כלפי קיר בזוית של תשעים מעלות

הפעלת שקעי הגוף ותנועה חופשית מתוכם

התמונה מציגה את אחד המצבים שנוצרים כאשר מנסים לחוש את שקעי הידיים לאחר מגע בהם. ההצעה בתרגיל זה היא ללחוץ בעזרת אצבע בשקע היד ולתת לתנועה לאפשר לנו לזכור או לחוש את המקום.
התרגול מעודד תנועה חופשית של הידיים, הזרועות, הגב ועוד

למי מיועדת שיטת פאולה

השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. 

הדגמת אימון רצפת האגן בתמונה

המתרגלת בצילום מניחה את כפות הידיים שלה על הבטן כדי להתרכז בפעילות הסוגר הקדמי ולהימנע מאפשרות שהבטן תפעל לפני הסוגר.
במקביל היא יכולה להשתמש בתנוחה זו כדי לשנות את מצב אצבעות הידיים. כשהאצבעות מורחקות קל יותר לחוש את הסוגר האחורי וכשהן מוצמדות קל יותר לחוש את הקדמי

שרירים טבעתיים ומערכות פנימיות

תרגול השרירים הטבעתיים ואימונם מחזקים את היכולת של שרירים אלו. נוסף לכך משפיעה התנועה של כיווץ ושחרור שרירים אלו על רמת התפקוד של המערכות הפנימיות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול והמערכת הגניקולוגית. עד כה לא נמצא הסבר לתופעה שהמעקב אחריה כלל רופאים בתחומים גניקולוגיים ואחרים.

אחד המקרים נצפה במעקב אולטרסאונד אחר אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את השינויים בכיווצי הרחם בין מצב שכלל תרגול למצב שלא נעשה בו תרגול.

תרגיל להפעלה עקיפה של רצפת האגן ושריריה

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה,

מהלך התרגיל: תנועת אצבעות הידיים כשהן צמודות בכל יד בנפרד אלו לאלו בלי להגיע אל מרכז כף היד או לנוח. התנועה יכולה לעורר מקומות שונים בגוף לתנועה בקצב דומה. בין האברים הראשונים שנוטים לפעול נמצאים הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים והראש. חשוב לא להפסיק את תנועת אצבעות הידיים, אם הגורם המעורר תרגיל להפעלת רצפת האגן דרך אצבעות הידיים

את התנועה בכל תרגיל נעזב התרגיל משתנה.

תמונות של "החזקת צואר ועורף"

שלוש תמונות שלי מציגות יתרונות וחסרונות בהחזקת הצואר . הצורה ה"גרועה ביותר" כשעגיל אחד על האוזן. הפחות בעייתית ועדיין מעוררת מתח בגוף על רקע הים. צואר משוחרר יחסית מופיע על רקע נמל היכטות. התנועה הכללית של הגוף מסייעת לשחרר. 

אימון רצפת אגן לשם מה?

בדר"כ אין לי קשר לעולם התפילה, אבל סידור שהיה מונח על השולחן הזכיר לי משהו מרכזי בחיי. בלי כל כונה ראיתי את המשפטים הבאים:"אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים. חלולים חלולים. שאם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקים אפילו שעה אחת"לזה מתכוונים חלק מהאנשים העוסקים באימון רצפת האגן

כדי לחזק את שרירי רצפת האגן  צריך לכווץ אותם אלא שכיווצים חוזרים תלויים ביכולת לשחרר. כיווץ הוא אחת הדרכים לשחרור. צריך רק לאפשר את השחרור בין  כיווץ לכיווץ.

הפרדת הסוגרים בתרגול וחיזוק רצפת האגן

הנטייה לכווץ את כל הסוגרים יחד משותפת לרוב בני האדם, פעמים רבות מתחזק הסוגר האחורי על חשבון הקדמיים. כדי ללמוד להפריד מוצעים כמה טיפים:

בישיבה כשהרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה או בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות

o       הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבע והאמה בזמן הכיווץ של הסוגרים הקדמיים כדי לסייע לכיווץ של הקדמיים בלבד.

o        לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הסוגרים הקדמיים לכיווצים של הסוגר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת.

o       הרמת העקבים ולחיצת בהונות הרגליים אל הרצפה בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים

o       איסוף שפתיים פנימה באופן דומה לשתייה בעזרת קשית.

חיזוק רצפת האגן דרך תנועת הסוגרים

המרכיבים התנועתיים בחיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה הם: שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

הפרדה בין סוגרים וחיזוק רצפת האגן

רבים שואלים מדוע חשובה ההפרדה בין שרירי הסוגרים בזמן תרגול

הפרדה בין הסוגרים היא בסיס חשוב לחיזוקה של רצפת האגן, המניפולציות הפיזיולוגיות שמסייעות להפרדה משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. הפרדה בין הסוגרים של רצפת האגן מסייעת לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה.

העיניים בשיטת פאולה

תנועות העיניים והעפעפיים משפיעות על החשיבה ועל הנוכחות בסביבה יותר מאברים אחרים. מבט ממוקד מגביר ריכוז ומפחית תשומת לב למצב הפנימי. ככל שיש יותר מודעות לשימושים בעיניים כך עולה המודעות והבחירה במצבי ריכוז, הרפיה, שינויים ביציבה וכלל הגוף.

תנועה מלאה של הגוף ואימון רצפת האגן

אימון רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מאימון הגוף נעשה במכוון בעזרת עמדות מוצא או הנעת ידיים וכתפיים. מובן שכאשר תרגיל הוא נקודת פתיחה שמפעילה את הגוף כולו חשוב לאפשר לכל תנועה שמתעוררת להתרחש.
עמדות מוצא שלרוב מעוררות יותר תגובות של עלל הגוף הן עמידה על שתי הרגליים. עמידת שש או עמידה המכונה ביוגה "כלב".

אימון רצפת האגן בהליכה

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כוונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. תשומת לב לדרך ההפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין במצבי הליכה, יכולה לסייע למתרגלת לנוע באופן דמוי הליכה במצבי עמידה. נוסף לכך אם תנסה המתרגלת לחוש מצבים דמויי הליכה בעמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות תיווצר ברצפת האגן פעילות חשובה ומחזקת. יתרונם של תרגילי עמידה הוא שהגוף מתעורר למודעות לפעולת השרירים הטבעתיים במצבים שונים.

שיעורים מוקלטים ביוטיוב

https://www.youtube.com/watch?v=GLmuH2uRlcI

ההקשבה לשיעור מוקלט ביוטיוב יכולה לתת מושג על השיטה למי שטרם התנסה או לאפשר שיעור מונחה למי שהתנסה

ומתקשה לתרגל לבד.

בשיעורים אלו שולבה מוסיקה כדי להקל על אנשים שהריכוז בהוראות מילוליות בלבד ללא הנחיות המטפל קשה להם.

רוב שיעורי פאולה אינם מתנהלים בליווי מוסיקלי אך יש שיעורים שבחלקם מושמעת מוסיקה ברקע.

החוקיות של שיטת פאולה בגוף עקב מגע

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית שהמתרגל עושה על פי הוראות המטפל. צד פחות מוכר בשיטה הוא השימוש במגע.. המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע או לאחריו. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבונן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף יכולה להתעורר בעקבות מגע כפי שקורה  בתרגול פעיל. העזרות במגע יעילה עם ילדים בגילאי שלוש עד עשר בשלב שבו יש קשר טוב עם המטפל. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית עזיבה וחזרה על הכיווץ או האיסוף מספר פעמים רב ככל שאפשר. ככל שתצליחו להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהן אתן מכווצות ישפיע התרגיל על אזורים נוספים ברצפת האגן. בדרך כלל לא מומלץ בשיטת פאולה להחזיק תרגיל זמן ממושך. במקרה זה ההחזקה הממושכת מיועדת להניע את השפתיים בכיוונים שונים או במידה משתנה ולכן היא נחוצה. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף באופן יזום כיווץ קל . עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררהתחושה ספונטנית. היא תתעורר בפעמים הבאות שתנסו לתרגל.

תנועה מודעת ולא מודעת

אחד העקרונות ההחשובים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף.

ההרגל המחשבתי ביחס לגוף הוא הפעלה מודעת, בשיטת פאולה ההפעלה מתחילה באופן מודע וממשיכה תוך שילוב בין המשך העבודה המודעת ומתן אפשרות להפעלה שהגוף יוצר להימשך בלי לערב שליטה.

תרגילים לעידוד פתיחה וסגירה של הסוגרים והעיניים

• פתיחה וסגירה של הסוגרים אינה תנועה קלה ומוכרת. ניתן להקל ולעודד את התחושות באזור אם מדמים את התנועה, סגירה ופתיחה בעזרת הרגליים ותנועות רגליים. בשכיבה ברגליים ישרות אפשר לדמות את התנועה במקביל לתנועת כף הרגל והבהונות כלפי חוץ וכלפי פנים, בשכיבה עם ברכיים מקופלות מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים, ניתן לצרף גם כאן דימויי פתיחה וסגירה
• קל לפתוח ולסגור את העיניים על ידי תנועות העפעפיים, אך ככל שחוזרים על התנועה מצטברת הרגשת מאמץ כדי להגיע לתנועה קלה וחופשית מומלץ לשתף את השרירים הטבעתיים שבפנים כגון: נחיריים, לשון, פה ושפתיים. החזרה על תנועת הפתיחה והסגירה פעמים רבות משחררת את הנשימה ומפעילה שרירים נוספים בגוף.

תרגיל להעמקת הנשימה

המתרגל/ת ימקמו את כפות הידיים לצדי בית החזה ואחר כך יעבירו את הידיים לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. תנועת האצבעות מעודדת את תנועות הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

הנחת כפות הידיים לצדי הסרעפת ותנועתן גורמות לכך שהסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצעת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

מכתב שקיבלתי לאחר לידה אליה הכנתי

אני שמחה לספר על חווית לידה נהדרת. כל התהליך לא היה מאד ארוך - הצירים התחילו בלילה, התחזקו בבוקר, נסענו לבית החולים לקראת הצהריים וילדנו בערך בחמש אחרי הצהריים.
במהלך הצירים השתמשתי הרבה בתרגיל שלימדת אותי - לעשות אגרופים לסירוגין בידיים (גם הרגליים שלי הצטרפו באופן ספונטני) - התרגיל מאד עזר לי להתרכז ולהעביר את הציר.
השהות בחדר הלידה הטבעית מאד עזרה (יותר ממה שחשבתי) - האוירה הרגועה, המרחב, האורות העמומים מאד הרגיעו.
המיילדת הצמודה היתה נהדרת - נתתי לה לקחת את המושכות ולהנחות אותי ואת בעלי בתהליך. לאורך כל הלידה לא היה צורך בהתערבות רפואית כלשהי ואני מאמינה שזה גרם לתהליך לזרום בצורה מיטבית. את רוב הצירים ביליתי בעמידת 6 נתמכת בכדור פיזיו ובאמבטיה (שם היתה לי הקלה גדולה, אבל גם עיכוב מסויים בהתפתחות הלידה).
את צירי הלחץ העברתי בעמידת 6 נתמכת בכריות, וגם בשכיבה על הצד (כל כמה צירים החלפתי תנוחה). הלידה עצמה היתה לבסוף בשכיבה על הצד. דווקא השלב של יציאת הראש, שהטריד אותי מבחינת רצפת האגן, היה יחסית לא כואב (הכאבים היו בעיקר בבטן ובגב).
למרות שהתינוקת גדולה (3800 גרם), לא היה צריך לעשות חתך ולא נגרמו קרעים. המיילדת שמה את התינוקת עלי מיד, לקחתי אותה והיא התחילה לינוק במרץ. השיליה יצאה בקלות, ואפילו פיטוצין לא היה צריך להזריק.

חיזוק רצפת האגן על ידי ארגון הפרדה בין הסוגרים

הרמת העקבים תוך כדי לחיצת הבהונות אל הרצפה מעודדת את הפרדת הסוגרים הקדמיים מהסוגר הקדמי.

ניתן לתרגל את תנועת הרגליים לסרוגין פעם להרים את העקבים וללחוץ את הבהונות ופעם ללחוץ את העקבים ולהרים את הבהונות. סביר להניח שתרגול כזה יעורר תחושות ברצפת האגן ושכיווץ הסוגרים בהתאם לתחושות יביא לתנועה מלאה של הגוף.

בשכיבה תרגול כזה אפשרי בשכיבה כאשר הברכיים מקופלות וכפות הרגליים מונחות על הרצפה.

עידון תחושות לצורך חיזוק רצפת אגן בשיטת פאולה

שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות את שרירי רצפת האגן מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי. הדיוק הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית, ככל שתצליחו להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהן אתם מכווצים ישפיע התרגיל על אזורים נוספים ברצפת האגן. ההחזקה הממושכת יחסית לתרגילי פאולה משנה את דרך הכיווץ ויוצרת הפעלה של חלקי השפתיים בצורות משתנות. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף כיווץ קל מתוך המחשבה. עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תגובה גופנית.

תרגילים משיטת פאולה לשחרור השלד והגב

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי מעל לראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך, אלו כדאי שיתרגלו  בפעם הראשונה, בהשגחה של מטפל מוסמך.

שני תרגילים לשחרור העורף
תרגיל ראשון
הסתכלו לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית.
שימו לב שהנטייה הטבעית של העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל.  ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. ניתן לנסות את התרגיל בעיניים עצומות ולהבין את תנועת העין תחילה בעזרת הדמיון.

תרגיל שני
הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים שניתן הקפידו שהמבט יוביל את הראש והעורף כך שיעקבו  בהתמדה אחרי העיניים.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל לאט ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
מיקום הכתפיים וצורת החזקתם משפיע על מידת המתח של הכתפיים ועל היחס בינם לבין העורף. יצירת קשר בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים, בעזרת מניפולציה פשוטה, יכול לשחרר את הכתפיים.
החזיקו ממושכות את הזרת מתחת לקמיצה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים

סדנה בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת שרירים טבעתיים מתוך הוראה מחשבתית ומתוך פעילות עצמית של הגוף גם יחד. שינויים בסגנון הכיווצים משתנה בתהליך התרגול אצל כל אדם. השפעתם ההדדית של השרירים מחזקת שליטה ומאפשרת שחרור בגוף כולו ובשרירים אלו.

התנועה העצמית, שאינה מערבת את במחשבה מעוררת בגוף יכולות חדשות בתחום הקשב לגוף. בדומה למומנטום התנועה של המטוטלת ממשיכים השרירים הטבעתיים פעולות נלוות לפעולה שבה בחר המתרגל להתחיל. מתרגלים שחווים תנועה עצמית זמן קצר אחרי שהתחילו ללמוד לתרגל נוטים להנות מהתנועה ולהתמכר לה. לעומתם אנשים שגופם אינו מתעורר למומנטום המפעיל את הגוף ומתחיל תנועה עצמית נוטים להמעיט ביכולתם לתרגל.

סדנאות מיועדות להפגיש את שתי הקבוצות האלו, למרות שהמילים לא יכולות לתאר את החויה הן פותחות עניין.

צילום תרגיל בשיטת פאולה-תנועת ידיים לא מתוכננת לאיזון הגוף

הצילום מדגים את תנועת כפות הידיים בשכיבה מתוך תשומת לב לשקעים בכפות הידיים, שקעי כפות הידיים שניתן להמשיך ולחוש נמצאים מתחת לכרית האצבע. התרגיל מכוון לחוש את המקום תחילה על ידי מגע ואחכ. על ידי תנועה.

ההכוונה מאפשרת לתת לגוף חופש לחוש את הגוף כולו דרך שתי נקודות.

עמדת מוצא לחיזוק רצפת האגן-שכיבה על הגב ורגליים דוחפות קיר

זיהוי רמות שונות של הפעלת כוח בסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן חשובה לתהליך כולו. אחת הדרכים להפיק כיווצים חזקים כוללת העזרות ברגליים. דחיפת הרגליים אל קיר כאשר הברכיים יוצרות זוית של 90 מעלות בין שני חלקי הרגליים, הירכיים והשוקיים מחזקת את היכולת לכווץ את הסוגרים. מתרגלת המעוניינת להפריד בין הסוגרים הקדמיים לאחוריים בתרגיל זה יכולה לשנות את דרך הנחת כפות הרגליים אל הקיר. כאשר העקבים מורחקים מהקיר והבהונות נלחצות לקיר עולה האפשרות להפריד את הסוגרים הקדמיים ולכווצם יותר מאשר את האחוריים. לעומת זאת כאשר העקבים הם שנלחצים והבהונות מורחקות הכיווצים מופנים לסוגר האחורי.

אין צורך להתחיל את שתי הפעולות, הכיווץ ודחיפת הקיר בו זמנית, ניתן לבחור איזו פעולה תהיה הראשונה ואיזו השניה בסדר.

סדנה בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת שרירים טבעתיים מתוך הוראה מחשבתית ומתוך פעילות עצמית של הגוף גם יחד. שינויים בסגנון הכיווצים משתנה בתהליך התרגול אצל כל אדם. השפעתם ההדדית של השרירים מחזקת שליטה ומאפשרת שחרור בגוף כולו ובשרירים אלו.

התנועה העצמית, שאינה מערבת את במחשבה מעוררת בגוף יכולות חדשות בתחום הקשב לגוף. בדומה למומנטום התנועה של המטוטלת ממשיכים השרירים הטבעתיים פעולות נלוות לפעולה שבה בחר המתרגל להתחיל. מתרגלים שחווים תנועה עצמית זמן קצר אחרי שהתחילו ללמוד לתרגל נוטים להנות מהתנועה ולהתמכר לה. לעומתם אנשים שגופם אינו מתעורר למומנטום המפעיל את הגוף ומתחיל תנועה עצמית נוטים להמעיט ביכולתם לתרגל.

סדנאות מיועדות להפגיש את שתי הקבוצות האלו, למרות שהמילים לא יכולות לתאר את החויה הן פותחות עניין.

תרגיל פאולה לטיפול בעצירות

או-אי: התרגיל מתאים במיוחד לסובלים מעצירויות כרוניות, חשוב להדגיש כל אחת מצורות האמירה בתנועת פה מוגזמת וניתן לאחר שמנסים לבצע את התרגיל מתוך האמירות לעבור לביצועו בשקט, כלומר להניע את השפתיים תוך לחישת הקולות הנ"ל. הדילוג על השמעת הקול הוא כדי שהמתרגל לא יחשוש מתגובות הסביבה ולא להגיע לעצירת נשימה המתרחשת לעתים בתרגיל הכולל השמעת קולות

עצות לשימוש בשיטת פאולה להוצאת ליחה בשעלת ושאר מצבי עודף ליחה

לאחרונה רבו מקרי שעלת שבהם חלו ילדים ומבוגרים, האחרונים שחוסנו נדבקו משום שעם השנים פוחתת יעילות החיסון.

עקב כך פורסמו הוראות טיפול מגורמים כמו קופות החולים באינטרנט, אחת הרווחות שבהן היא-ניתן להיעזר בתכשירים מכייחים המאפשרים הוצאת ליחה ביתר קלות

לשיטת פאולה יעילות מעניינת בתחום הוצאת הליחה הקרויה בשפה מקצועית-כיוח, אחד הקשיים בהוצאת הליחה באופן יעיל היא השיעול הטורדני והמעייף שממעיט את השימוש באברים נוספים בגוף לאברי הנשימה.

כיווצים של הסוגרים בזמן שיעול מעלים את מידת הכיווץ של הבטן, זו דוחפת את הסרעפת ועוזרת לראות להפעיל את קנה הנשימה והראות.

שרירים רצוניים יכולים להפעיל שרירים לא רצוניים במערכת העיכול

הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה לפתרון בעיות תפקודיות שונות במערכת העיכול הוא בתחום השרירים הרצוניים ובתחום הלא רצוניים. השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם הם הפה וחלקיו ופי הטבעת. השרירים הבלתי רצוניים הם רוב שרירי מערכת העיכול. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה הנסיון המשותף של מטפלים בשיטה מראה כי תרגול השרירים הרצוניים משנה לטובה את דרכי הפעולה של השרירים הלא רצוניים האחראים על הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.

כיווצים והרפיות שמתרחשים מעצמם מביאים לריפוי טוב יותר מהוראה מחשבתית

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית.  

הלשון ותרגולה לצורך מערכת העיכול

הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף. תפקידיה הנוספים הם העברת טעם למוח, השתתפות ביחסי מין, והפקת את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים הגורמים להפעלת הלשון באופנים שאינם דומים לתפקודיה הרגילים, רוב רובם של התרגילים מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, לאזן קושי בתנועה או להקל במצבים שיש קשיים לחוש אזור מסוים כדי לתרגל. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מכוון להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. גם זה תרגיל המסייע לחוש את ההפרדה בין הסוגרים. הייחודי לו הוא עזרתו במצבי עצירות.

מתי תדע אם תרגול שיטת פאולה מועיל?

תוצאות הפעלה עקיפה של השרירים בשיטת פאולה ניכרות כאשר המתרגל/ת משנה את התנהגותו בשרותים, משחרר/ת אחיזות בלתי מודעות של הלסתות במצבי לחץ, מרגיש/ה בטוח/ה לא לחפש שרותים במקומות ציבוריים או שם לב לכאבי גב בשלבים מוקדמים ומשחרר את השרירים התפוסים בתרגול עצמי. 

שרירים טבעתיים לא נועדו רק לצרכים תפקודיים

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו לא רק לצרכים תפקודיים. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים אינם קלים לביצוע בתחילה. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר.

אחת ההצעות של מורים בשיטה היא לכווץ באופן נוח, לא לחפש את הדרך הנכונה, בעיקר משום שאין צורה אחת לכווץ. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים ביתר קלות. תרגול משוכלל יותר נעזר בלחיים או בשרירים טבעתיים אחרים כדי לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד מיועדים למצבי חולשה באחד מהסוגרים הנ"ל. יצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף יכולה להתרחש בתרגול שיטת פאולה בעקיפין, דרך הפעלת שרירים טבעתיים זוגיים לסרוגין.

גלגול שפה עליונה של הפה אל האף-תרגיל פאולה

גלגול השפה העליונה של הפה אל האף יכול להיות מובן ביתר קלות למתרגלים אם ינסו לאחוז עיפרון בין השפה לאף.
התרגיל מיועד לחיזוק רצפת האגן, הרמת משקל תוך כדי החזקת השפה אל האף מסייע לכיווץ הסוגרים הקדמיים.
כמו כן מומלץ להעזר בו לצורך שחרור העורף

להרגיל את הכתפיים לתנועה לאחור ולשחרר את השכמות

 עמדת המוצא לתרגיל זה היא החזקת האצבע החמישית (הזרת) מעל הרביעית (הקמיצה) בזמן שגב כף היד מופנה אל הרצפה. הידיים לא צריכות להישאר מונחות במקום אחד אלא יכולות לחפש מיקומים נוספים זמניים או להיות בתנועה מתמשכת.אחת המטרות של תרגיל זה היא לחפש מקום גמיש יותר לכתפיים ולשנות הרגלים של אנשים שמטים את הגב לפנים באופן מוגזם.

חיזוק רצפת האגן בעזרת תנועות כפות הרגליים ולימוד ההפרדה בין הסוגרים

כף הרגל הימנית מדגימה לחיצה של בהונות הרגליים כולל תנועה מלאה יחסית של כל כף הרגל. המתרגלת מנסה לחוש בעזרת חיפוש מידת הלחיצה את הסוגר הקדמי. מאחר שהתרגיל מיועד לעודד הפרדה בין כיווץ הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי, חיפוש ההשפעה המדויקת על ידי תנועת כף הרגל בזמן הלחיצה של הבהונות תועיל לכיווץ הסוגרים הקדמיים בנפרד יותר מהדוגמה שמראה הרגל השמאלית.

מה חשוב בשיטת פאולה

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים, לרוב המקום החדש יגיב למניפולציה הגופנית. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. 

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

ריפלוקס והעזרות בשיטת פאולה

ריפלוקס הוא מצב שבו חומצות מהמזון חוזרות דרך השוער לושט ויוצרות צרבת או רצון להקיא. מקצת מהאנשים סובלים מריפלוקס עקב העדר ההתכווצויות הדרושות בצינור העיכול. תרגול שיטת פאולה יכול לשנות את אופן ההתכווצות של אזור הבליעה או את אופן ההתכווצות הכללי של צינור העיכול. ההשפעה של השרירים הרצוניים על הבלתי רצוניים אינה מוסברת אך מוכחת ולכן יש חשיבות בבדיקת ההשפעה של שיטת פאולה על בעיות אלו.

המחשת מצב העיניים בצילום

שושנות המים בצילום יכולות להידמות לתנועת עיניים בגוף האדם, ביום הן פקוחות ובלילה נסגרות.
בגוף האדם יש תנועה של העיניים על ידי עפעוף, כיווצים, הנעת האישונים ולכן הן נדמות אקטיביות יותר מהפרחים.
התמונה נבחרה לייצג מצב שדומה לגף האדם משום שההרגל שלנו הוא להיות עם עיניים פתוחות ופקוחות בכל מצבי הערות.
זוהי עמדה של שמירה ונוכחות אלא שהיא מעייפת, עיניים יכולות להיות התחלה לשחרור והרפיה של הגוף כולו, הדרך המוכרת היא לעצום אותן במצבים שניתן לעשות זאת, אפשרות פחות מוכרת היא תשומת לב למתח שקיים בעפעפיים גם כשהן עצומות, דרכים נוספות: עפעוף מכוון בקצב משתנה, הפעלת העפעפיים התחתונים שיחסית לתחתונים קשה להניע אותן. מעברים בין פתיחות וסגירות של העפעפיים לכיווצים והרפיות. כולם יכולים להואיל למצב הקבוע של מתח בפנים ובעיניים.

שיפור הפעילות של גוף הגבר עם בלוטת ערמונית מוגדלת

גברים רבים סובלים מהפרעות תפקודיות ובריאותיות הנגרמות בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית. בינהן: חסימת שתן והפרעות בנתינה, ירידה בעוצמתו של זרם השתן, טפטוף וריקון חלקי, כאבים, דחיפות ותכיפות במתן שתן. תופעות נוספות הן: התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית. הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין. התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות, ועוד.

יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות אלו יכולה להתבטא במספר רמות:

העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן, שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר דבר המקל על יכולת ההתרוקנות. חיזוק השרירים ולימוד דרכים להרפייתם כדי לשנות את מידת הלחץ של הבלוטה בזמן מתן שתן. שיפור השליטה על ידי שינויים ברמת הטונוס של השרירים והסוגרים דרך שרירים טבעתיים אחרים. ולבסוף העזרות במערכות אחרות כמו מערכת הנשימה לצורך התרוקנות.

תרגול עצמי בשכיבה לצורך הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם יתחיל מהפעלת העיניים ובהונות הרגליים באופן שמעודד את היכולת לכווץ את הספינקטר הקדמי. דוגמה לשימוש בבהונות היא הצמדתן בכל רגל בנפרד אלו לאלו. תרגול העיניים כולל צורות שונות של כיווצים: חזקים, חלשים, הפעלה מכוונת של שרירי העפעפיים התחתונים הממעטים לפעול בהשואה לשרירי העפעפיים העליונים. תנועות כיווציות אלו אינן ניתנות למשוב עצמי, כלומר רוב המתנסים באמצעות קריאה יכולים לעקוב במבט בראי אחר כיווצי פה, אך לא אחר כיווצי עיניים. כיווצי העיניים משפרים את היכולת להתמקד באזור השופכה ובתחושות המקדימות לה. מקצת מהמתרגלים לומדים כיצד לכווץ בצורות משתנות דרך העיניים תחילה ואח"כ משלבים את ניסיונם זה בכיווצים מקומיים הדרושים להם בזמן הטלת שתן. עידוד יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף ותנועות של ספינקטרים אחרים יכולות להשפיע לטובה ולהיות גורם מפריע גם יחד. כאן המקום להדרכה צמודה של מורה לשיטת פאולה.